עפ"ס 58214-11-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של החלטה בעפ"ס 58214-11-24** **רקע עובדתי:** התיק עוסק בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק. המחלוקת המקורית בין האחים נוגעת לזכויותיהם במקרקעין בכפר מעיליא. הבעלות על המקרקעין עברה מהאב לבניו, כאשר על שם המערער נרשמו שני שלישים ועל שם המשיב שליש אחד. המחלוקת כוללת תביעות הדדיות בנוגע לבנייה בלתי חוקית מצד המשיב ושינוי רישום הזכויות לחלוקה שווה. בנוסף, התנהל דיון בבקשה למתן צו מניעה נגד בניית מקלט על ידי המערער, שעלולה לחסום חלון של המשיב. **התפתחויות בהליך קמא:** 1. **בקשה לצו מניעה:** במהלך הדיון בבקשה לצו מניעה, שמע בית המשפט עדויות של מומחה, הצדדים עצמם ועורך הדין שערך את ההסכמים. 2. **החלטה בבקשה לצו מניעה (5.8.2024):** בית המשפט דחה את הבקשה, בכפוף לכך שהמערער יזיז את המקלט 70 ס"מ, בהתאם להמלצת המומחה. בהחלטה זו, התייחס בית המשפט לתמונה העובדתית המתגבשת בנוגע לזכויות האחים, וקבע כי קיימת "תקלה לכאורה" ברישום זכויות המערער, שכן הרישום (2/3) אינו משקף נאמנה את הזכויות שהועברו בפועל ואת החלוקה השווה. קביעות אלו נאמרו "מבלי לקבוע מסמרות". התרשמות בית המשפט התבססה על עדות עורך הדין (מהימנה) ועל עדות המערער (לא אמינה). בית המשפט הדגיש כי בנייה מלאה של המקלט אינה מוצדקת, אף אם עולות טענות בדבר היעדר חוקיות, לאור אפשרות שהרישום על שם המערער נובע מהיותו רשום כבעלים של 2/3. 3. **צו הריסה (1.10.2024):** בית המשפט הורה על הריסת המקלט, לאחר שקבע שהבנייה בוצעה שלא בהתאם להוראות ההחלטה בבקשה לצו מניעה. 4. **בקשת רשות ערעור ופסלות:** המערער הגיש בקשת רשות ערעור על החלטות אלו לבית המשפט המחוזי (שטרם התבררה), וכן בקשה לפסילת המותב, אשר נדחתה. **טענות המערער בערעור לעליון:** * בית המשפט התייחס לטענותיו כ"טכניות" ולא דן בהן מהותית, מה שמעלה חשש למשוא פנים. * ההחלטה בצו מניעה ניתנה ללא עיון בתיק רלוונטי אחר. * בית המשפט קבע ממצאי עובדה ומהימנות בהחלטה בצו מניעה, אשר מכריעים למעשה את המחלוקת העיקרית, וזאת תוך דיון בטענות שלא הועלו וטרם הוגשו סיכומים. * בית המשפט קבע ממצאים בנוגע להסכם בין המערער לאביו מבלי שניתנה למערער הזדמנות להציג ראיות, וחרף מחאתו. * דעת המותב ננעלה ויש להחליפו. **החלטת בית המשפט העליון (ממלא מקום הנשיא יצחק עמית):** בית המשפט העליון דחה את הערעור ללא צורך בתשובה. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **היקף התערבות בית המשפט בבקשת פסלות:** * **עקרון מרכזי:** על הטוען לפסלות שופט להוכיח קיומן של נסיבות המקימות "חשש ממשי למשוא פנים" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט). * **הבחנה בין החלטה זמנית להכרעה סופית:** בית המשפט מדגיש כי ככלל, החלטה בבקשה לסעד זמני (כמו צו מניעה) אינה מקנה כשלעצמה עילה לפסילת המותב. יש לבחון את נסיבות כל מקרה לגופו. * **התפתחות עמדת בית המשפט במהלך ההליך:** בית המשפט מפנה לפסיקה הקובעת כי ככל שההליך מתקדם והשופט נחשף לראיות, "מטבע הדברים הולכת ומתגבשת עמדתו באופן לכאורי עד לרגע שבו הוא חותם על פסק הדין". התפתחות זו, הנובעת מ"חיכוך" עם חומר הראיות, אינה מהווה כשלעצמה עילה לפסילה. * **"נעילת דלת":** בית המשפט קובע כי הדרך שבה ניתח המותב את טענות הצדדים בהחלטתו בצו מניעה אינה מלמדת בהכרח שדעתו ננעלה ולא ניתנת לשינוי, ואין בכך בלבד כדי להביא לפסילה. 2. **שיקול דעתה של הערכאה הדיונית:** * בית המשפט העליון מכבד את שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות ביניים, במיוחד כאלה הניתנות בשלבים מתקדמים של ההליך. * הצורך של בית המשפט להתייחס לסוגיות עובדתיות ומשפטיות הנדונות גם בהליכים אחרים, כדי להכריע בסעד זמני, אינו מהווה עילה לפסילה. * הדרך הנכונה לערער על החלטות ביניים כאלו היא באמצעות הליכי הערעור המתאימים (כמו בקשת רשות ערעור). 3. **טיפול בטענות ספציפיות:** * **הזדמנות להציג ראיות:** הטענה כי לא ניתנה למערער הזדמנות להציג ראיות בנוגע להסכם עם אביו, וכי בית המשפט קבע ממצאים בעניין, נדחתה בשל חוסר פירוט. בית המשפט מדגיש כי טענה כזו דורשת פירוט עובדתי כיצד הועלתה, מה הייתה תגובת בית המשפט, והצגת ראיות תומכות. היעדר פירוט כזה מקשה על בחינת הטענה. * **אופי טענות המערער:** בית המשפט מסווג את טענות המערער כ"טענות ערעוריות באופן מובהק". רק במקרים חריגים ונדירים טענות מעין אלו עשויות להקים עילת פסלות. המקום הראוי לדיון בטענות אלו הוא במסגרת הליכי הערעור המתאימים. **חידוש או הדגשה מהותית בפסק הדין:** * **הדגשת ההבחנה בין גיבוש דעה ראשונית לנעילת דלת:** פסק הדין מחזק את ההבחנה בין תהליך טבעי של גיבוש עמדה שיפוטית בשל חשיפה לראיות, לבין מצב של "נעילת דלת" בלתי הפיכה. ההליך השיפוטי אמור לאפשר לשופט לגבש עמדה, אך גם להישאר פתוח לשינוי במידת הצורך. * **קו הגבול בין טענות ערעוריות לעילות פסלות:** בית המשפט מבהיר כי טענות המתייחסות לאופן שבו בית המשפט דן בראיות, העדויות, וקביעת ממצאים (גם אם חורצים לכאורה את גורל התיק) הן בבסיסן טענות ערעוריות. רק אם עולה חשש ממשי למשוא פנים, שאינו נובע מפעולה שיפוטית רגילה (אף אם שנויה במחלוקת), יראו בהן עילת פסלות. * **חשיבות הפירוט בטענות לפסלות:** פסק הדין מדגיש את הצורך בפירוט עובדתי קונקרטי כאשר מעלים טענות לפסלות, במיוחד בנוגע להזדמנות להציג ראיות. חוסר פירוט כזה מוביל לדחיית הטענה. **סיכום:** בית המשפט העליון דחה את הערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה שלא לפסול את עצמו. נקבע כי טענות המערער, גם אם הן מתייחסות לקביעות עובדתיות ומשפטיות בהחלטות ביניים, אינן מבססות חשש ממשי למשוא פנים. התפתחות דעתו של בית המשפט במהלך ההליך, נוכח הראיות, היא טבעית ואינה מהווה עילה לפסילה. כמו כן, נדחתה טענה בדבר מניעת הזדמנות להצגת ראיות בשל חוסר פירוט. פסק הדין מדגיש את סמכותה של הערכאה הדיונית, את הגבולות של התערבות בית משפט לערעורים בבקשות פסלות, ואת החשיבות של פירוט עובדתי בטענות מסוג זה.