ת"א 50221-03-18

תקציר

התובע, בעל מחסן לעסק ההריסות שלו, הגיש תביעה נגד חברת הביטוח הנתבעת לקבלת תגמולי ביטוח בסך 400,000 ₪ בגין פריצה שהתרחשה לכאורה במחסן שלו. חברת הביטוח סירבה לפצות את התובע, מתוך אמונה כי הפריצה בוימה על ידי התובע עצמו או מי מטעמו כדי לקבל את כספי הביטוח. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים והגיע למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח כי הפריצה התרחשה כמתואר בתביעתו. בנוסף, הראיות הנסיבתיות שהציגה חברת הביטוח, לצד חוסר עקביות וקשיים בגרסאות התובע ואחיו לאירועים, הביאו את בית המשפט למסקנה כי התובע והפועלים מטעמו היו מעורבים בפריצה הנטענת. בין הראיות המרכזיות שהוזכרו בפסק הדין: נתוני מערכת אזעקה שסתרו את גרסת התובע לאירועים, חוסר עקביות בכלים שהוחזרו לכאורה למחסן לפני הפריצה, היתכנות אירוע הפריצה כפי שתואר על ידי התובע ועיתוי רכישת הכיסוי הביטוחי על ידי התובע. השופט פסק לטובת חברת הביטוח, דחה את תביעת התובע והורה לו לשלם לנתבע הוצאות בסך 10,000 ₪.