ע"א 4648/92

תקציר

הערעור שהגישה טריומף אינטרנשיונל בע"מ על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מתייחס לבעלות על טובין שסופקו באשראי לסליפ הלבשה תחתונה בע"מ. הן תעודות המשלוח והן הסכם מאוחר יותר בין הצדדים קבעו כי טריומף תשמור על הבעלות על הסחורה עד ששינה תשלם את מחירה במלואו. בית המשפט המחוזי פסק נגד טריומף, מה שהוביל לערעור זה. הסוגיה המרכזית הניצבת בפני בית המשפט העליון היא האם ההסכם בין טריומף לסליפ אכן שיקף אמת את כוונת הצדדים, או שמא מדובר בעסקת משכון מוסווית, כפי שהיה בפסק הדין בעניין קולומבו. בית המשפט בוחן את נסיבות העסקה ומדגיש כי יש להתחשב במהותה האמיתי של העסקה. נמצא כי ההסכם בין טריומף לסליפ הכיל אלמנטים המצביעים על כך שטריומף אכן נפרדה מהבעלות על הסחורה עם מסירה. כמו כן, יצוין כי חוק המכר ופקודת החברות אינם נותנים מענה לעסקאות מכר אשראי וכי נדרשת הבהרה חקיקתית בנושא. בסופו של דבר, הערעור נדחה, וטריומף נדרשת לשלם 3,000 שקל שכר טרחת עורך דין לכל אחד מהמשיבים.