ב"ש 9315/07

תקציר

פסק הדין מפרט את התקנות הנוגעות לפסילת רישיון נהיגה של אדם בעקבות החלטת בית משפט. על פי סעיף 42 לפקודת התעבורה, תקופת הפסילה מתחילה במועד גזר הדין אלא אם כן נקבע אחרת על ידי בית המשפט. תקופה זו אינה כוללת את הזמן שחולף בין גזר הדין לבין מסירת רישיון הנהיגה לרשויות המתאימות. הנאשם נדרש למסור פיזית את רישיונו לרשויות, והתקנות מפרטות את הצעדים שיש לנקוט אם הרישיון אבד או פג תוקפו. במקרה דנן, נגזרו על המבקש שלוש שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה ברכב ציבורי עם שחרורו מהכלא. מאחר שהמבקש לא הפקיד את רישיונו בבית המשפט, טרם החלה תקופת הפסילה. בית המשפט קבע כי אי ידיעתו של המבקש את החוק אינה פוטרת אותו מקיום תקנות אלה, כלומר תקופת הפסילה מתחילה מיום שחרורו. משכך, בקשת הדחייה נדחית, ורואים את המבקש כמי שעדיין צריך לרצות את מלוא תקופת הפסילה שהוטלה עליו בעונשו המקורי.