ת"א 16330-05-19

תקציר

בית המשפט קבע כי על התובעת, חברה זרה, להפקיד ערבות בסך 70,000 ש"ח בתוך 20 יום להבטחת הוצאות הנתבעים כחלק מהתנאי להמשך ההליכים. ההחלטה התקבלה לאחר בחינת התקנות המסדירות בקשות מסוג זה, מצבם הכלכלי של הצדדים וסיכויי התביעה. בית המשפט נקט משנה זהירות והכיר בפוטנציאל של דרישה כזו לפגוע בגישה לצדק, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה כי התובעת לא הוכיחה די הצורך את איתנותה הפיננסית. המסמכים שהגישה התובעת לא העידו על נכסים מהותיים, תזרים מזומנים או רווחים ברי מימוש. גם הטענות בדבר הגב הפיננסי של בעלי המניות של התובעת לא נחשבו רלוונטיות, שכן התובעת היא ישות נפרדת מבחינה משפטית. זאת ועוד, בית המשפט הצביע על סתירות בהגשות התובעת ובטענה הראשונית בדבר ההשפעה הכלכלית של מעשי הנתבעים. לגופו של עניין, הדגיש בית המשפט כי הצלחת התביעה לא הייתה בלתי מתקבלת על הדעת, למרות טענות הנתבעים המבוססות על היעדר הסכם חתום והיישום הפוטנציאלי של הדין הסיני. בית המשפט הדגיש כי השלב הנוכחי של ההליך הגביל את הערכתו, אך המידע הזמין, לרבות פגישות משותפות, התכתבויות ענפות והתנהלות מול צדדים שלישיים, הצביע על מצב משפטי מורכב. תידרש בחינה מעמיקה של הראיות כדי לבסס את קיומו והיקפו של כל הסכם חוזי ואת התנהלות הצדדים. לפיכך, תוך הכרה בזכותו של התובע לגישה לצדק, סבר בית המשפט כי יש צורך בערבות מתונה במקרה זה. הנתבעים הונחו להגיש את כתב ההגנה שלהם בתוך 35 יום אם התובע הפקיד את הסכום הנקוב במועד; אחרת, התביעה הייתה נדחית. גם דיון קדם המשפט נדחה עד לאחר הגשת כתבי הטענות, כאשר הצדדים נדרשו להבהיר את עמדתם בנושא. ההחלטה נמסרה לצדדים, והתיק הועבר להחלטה נוספת ביום 09.09.2019.