ה"פ 1173/06

תקציר

פסק הדין סובב סביב סכסוך בין שני אחים, הרב שמעון ישעיהו ברזילי והרב אהרן ברזילי, לבין אגודה דתית בשם "משכן שמעון". האח הבכור, שמעון, טען כי העמותה, שניהלה ישיבה, היא למעשה כלי שנשלט על ידי ראש הישיבה, כיום אהרון, אחיו הצעיר. הסכסוך הוביל לבוררות, אך הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה על פסק הבוררים. נקודות המחלוקת העיקריות היו האם האגודה הייתה צד להסכם הבוררות והאם הבוררים חרגו מסמכותם. בית המשפט קבע כי האגודה לא הייתה צד לבוררות, למרות שחלק מחבריה חתמו על ייפוי כוח המסמיך את הבוררות והסכימו לקיים את תוצאותיה. בנוסף, פסק הבורר, שהורה על העברת נכסי העמותה והשליטה בה לעמותה חדשה בראשות שמעון, נמצא בלתי חוקי. זאת משום שהוא עקף את דרישות חוק העמותות, המתווה נהלים ספציפיים לשינוי הנהגת העמותה ולפירוק הארגון. יתר על כן, פסק הבוררות נמנע מלהזכיר את תקנון האגודה או את החוקים הרלוונטיים, והשמיט פרטים חיוניים שהיו מבטיחים העברה חוקית של השלטון. כתוצאה מכך קבע בית המשפט כי הבוררים חרגו מסמכותם, ופסק הבוררות בוטל. פסק הדין הזכיר גם את אופיו החריף של הסכסוך ואת חוסר האמון בין הצדדים, והציע להם להתניע מחדש את הליך הבוררות, כולל ההתאגדות הפעם, ולמצוא בורר אחד שמשרה אמון בשני הצדדים. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות.