ת"צ 2520-01-10

תקציר

פסק הדין דן בסיווגה המשפטי של רשימה הקשורה לשימוש בתוספי מזון, ובפרט צבעי מאכל, ממתיקים ותוספים אחרים, והאם יש לראות בה פעולה חקיקתית או מינהלית. הרשימה, הקובעת מה מותר ומה אסור מבחינת תוספי מזון, נחשבת לתקנה בעלת כוונת חקיקה, שכן היא יוצרת שינוי בחוק הקיים ומופנית לציבור. עם זאת, היא נעדרת תוקף בשל שני פגמים: היא לא פורסמה ברשומות, והיא נוצרה על ידי גורם בלתי מורשה, דהיינו מנהל שירות המזון הארצי ולא מנכ"ל משרד הבריאות, שהוא המחוקק המשני המיועד. חוסר הסמכות נובע מכך שהרשימה היא מעשה חקיקתי, ורק הכנסת יכולה להעניק סמכות זו. פגמים אלה הופכים את הרשימה לבטלה. למרות בטלות הרשימה, השימוש בצבעי מאכל עדיין אסור על פי תקנות תוספי מזון, שתוקפם אינו מושפע מהפגמים ברשימה. תקנה 3 לתקנות אלה אוסרת על שיווק מוצרים המכילים תוספי מזון אלא אם כן הם מופיעים ברשימה מורשית, ותקנה 2 אוסרת גם על שיווק תוספי מזון אלא אם הם משרתים מטרה טכנולוגית שלא ניתן להשיג באופן סביר אחרת. המשיבה, אשר שיווקה מוצר המכיל צבעי מאכל, אינה יכולה ליהנות מפגמים אלה, שכן התקנות נותרו על כנן והשימוש בצבעי מאכל עדיין אסור. זאת ועוד, דוקטרינת הבטלות היחסית, הממתנת את תוצאותיהם של פגמים פרוצדורליים, אינה מצדיקה התעלמות מהיעדר סמכות ופרסום במקרה זה. למרות שהמשיב היה מודע לרשימה ואי פרסומה לא פגע בהם, הפגמים יורדים לשורש סמכותה של הרשימה ולא ניתן להתעלם מהם. משכך, הרשימה אינה תקפה, ולא ניתן לדחות את תביעת המשיב ובקשתו לאישור. פסק הדין אינו מרמז על דחיית התביעה, אלא מחייב בחינה נוספת של אישור התובענה הייצוגית.