ערר 18/08

תקציר

הערר מתייחס לתוכנית מוצעת להקמת בתי מלון ומבנים נלווים בטבריה, בשם "מתחם גני מאיר". התוכנית הופקדה תחילה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון, שהחליטה לבטל את ההפקדה בשל ליקויים משמעותיים שזוהו בתוכנית. ליקויים אלה כללו תיאור לא מדויק של המצב הקיים, גזירת זכויות מתכנית בטלה ואי עמידה בתמ"א 13 שחייבה תכנון מפורט של כל מתחם 5.6ג', ששטח התכנית המוצעת היה חלק ממנו. המערערת ערערה על החלטה זו למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בבקשה לאשר את התכנית המוצעת להפקדה. המועצה קיבלה את הערר וקבעה כי החלטת הוועדה המחוזית אינה מנומקת כראוי ומכילה סתירות חזיתיות. כמו כן, המועצה פירשה את תמ"א 13 באופן שונה, וסברה כי היא אינה מחייבת תכנון מפורט ומקיף של המתחם כולו. פרשנותה של המועצה לתכנית המתאר התבססה על לשונה הפשוטה של התכנית, אשר התייחסה ל"תכניות" בלשון רבים, דבר המצביע על כך שניתן להכין תכניות מפורטות מרובות לאזורים שונים במתחם. פרשנות לשונית זו נתמכה גם בהחלטת המועצה הארצית שהתירה את חלוקת מתחם 5.6 למתחמים משניים. באשר לכבישים הקיימים בתחום התכנית, מצאה המועצה כי מעמדם הסטטוטורי לא נבדק ולא הוסבר כראוי. היו ספקות לגבי תוקפם של הכבישים, ומאחר שחלק ניכר משטח התכנית היה בבעלות גורמים שאינם היזם, היה צורך לטפל בסכסוכים קנייניים. המועצה הגיעה למסקנה כי יש להחזיר את התוכנית לוועדה המחוזית להמשך דיון והנמקה ראויה.