LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בע"מ 6531/20

החלטה עליון

📋
מספר הליך6531/20
📂
סוג הליךבע"מ
📅
תאריך6 בדצמבר 2020
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםפלוני נ' רשות מקרקעי ישראל
👨‍⚖️
שופטיםד' ברק-ארז

תקציר

**ניתוח משפטי: תיקונים לפרוטוקול בית המשפט והיקף הביקורת בערעור על החלטות פרוצדורליות** **I. עקרונות משפטיים מיושמים** - **סמכות לתקן פרוטוקול בית משפט:** הסוגיה המשפטית המרכזית הייתה סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לתקן פרוטוקול דיון (פרוטוקול). המבקש טען כי על פי סעיף 68א(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בעל דין רשאי לבקש תיקון לפרוטוקול בתוך עשרה ימים ממועד זמינותו. חשוב לציין, המבקש טען כי סמכותו של בית המשפט לתקן רשומות **אינה מוגבלת בהסכמת הצדדים** אם הרשומה אינה משקפת את האירועים המהותיים של ההליך. - **תקן לתיקון פרוטוקול בהיעדר הסכמה:** הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית המשפט המחוזי נקטו בתחילה בעמדה כי ללא זיכרון שיפוטי או הסכמה בין הצדדים, בדרך כלל אין לבצע תיקונים. עם זאת, ערעור על כך ברמת הערכאה הגבוהה יותר, שם הוכר כי ככל שהרשות האחראית (רשות מקרקעי ישראל)** הסכימה להבהיר את הפרוטוקול ביחס לעדותו של נציגה, ניתן להורות על תיקון כזה, גם ללא הסכמה מלאה של הצדדים. - **חוסר רצון לערעורים להתערב בצווים פרוצדורליים:** בהתאם לפסיקה (ע"א 9456/06; רע"א 7628/15), ההחלטה מדגישה כי **פסיקות פרוצדורליות - כגון האם לתקן פרוטוקול - הן בדרך כלל בשיקול דעתו של בית המשפט העליון**. ביקורת הערעור, במיוחד ב"גלגול השלישי" (כלומר, לאחר שני ממצאי ערעור), היא מוגבלת מאוד ושמורה לעניינים עקרוניים רחבים או אי-צדק גלוי. **השני. חידושים פרוצדורליים וניתוח משפטי** - **מהותיות כבסיס לתיקון:** בית המשפט הכיר בכך שניתן להצדיק תיקונים בפרוטוקול כאשר התוכן החסר בפרוטוקול הוא **מהותי ורלוונטי ישירות לפתרון המקרה**, כפי שהיה לגבי השאלה והתשובה החסרה בחקירתו הנגדית של נציג הרשות. משמעות הדבר היא חידוש משפטי: **הסף לתיקון פרוטוקול אינו טכני גרידא, אלא מהותיות למחלוקת**. - **הסכם צד לעומת חובה שיפוטית לשקף דיוק:** בעוד שבית המשפט לענייני משפחה סירב במקור לתקן את הסכמת הצדדים בהיעדר הסכמה, בית המשפט קמא הכיר בכך שהתנגדות מפלגתית אינה מהווה מחסום מוחלט אם שלמות הרישום עומדת על כף המאזניים והעובדות הרלוונטיות ניתנות לבירור (כאן, באמצעות זיכרון והסכמה של הרשות). - **שימוש בהתייעצות עם צד ועדים:** כאשר צדדים או עדים אינם יכולים לזכור אירועים ספציפיים, קיים מנגנון פרוצדורלי להבהרה: זימון מחדש של העד או בקשת תצהירים משלימים. פעולה זו שומרת על זכויות הצדדים מבלי לשנות בהכרח את הרשומה אלא אם כן הושגה בהירות לגבי התוכן. - **עמידה בזמנים והוגנות פרוצדורלית:** בית המשפט המחוזי התנגד בתחילה לבקשת התיקון בעילה של שיהוי, אך נקבע כי **הבקשה הוגשה בזמן** (תוך שבעה ימים), תוך הדגשת חשיבות ההגינות הדיונית והקפדה על לוחות הזמנים הסטטוטוריים. - **הפרדה בין תיקונים מהותיים לחסרי חשיבות:** החלטת הערעור מבחינה בין עניינים בעלי חשיבות פרוצדורלית (עדות עדים הרלוונטית לזכויות בתיק) לבין הערות שוליים כגון פרשנות תועה המיוחסת לעורך הדין שכנגד - תיקון לפרוטוקול מועדף רק כאשר העניין שהושמט הוא תוצאתי. **השלישי. דיון בתקדים ובפסיקה** - ההחלטה מבוססת על חוסר רצון קודם של ערעור להתערב בהחלטות פרוצדורליות, תוך התייחסות לפסיקה מבוססת: - *ע"א 9456/06 מפעלים שיתופיים נ' מירון מושב עובדים*: מחזק את העיקרון לפיו אין הצדקה לניחוש שני של פעולות בית משפט פרוצדורליות אלא אם כן טעותו של בית המשפט קמא פוגעת בצדקת ההליך. - *רע"א 7628/15 רפפורט נ' מינהל מקרקעי ישראל*: מרחיב דוקטרינה זו עוד יותר, ומדגיש את חוסר הרצון הקיצוני של ערכאת הערעור השלישית להתערב, במיוחד במקרים של מחלוקת פרוצדורלית ועובדתית מינורית. **הרביעי. מסקנה** - **חדשנות ביישום:** החלטה זו ממחישה גישה מורכבת וספציפית לעובדות, כאשר גם בהקשר של צווים פרוצדורליים שאינם ניתנים לערעור בדרך כלל, **כאשר רשות שלטונית מסכימה להבהיר ולהשלים את הפרוטוקול בנוגע למחלוקת עובדתית מהותית, תיקון הפרוטוקול הוא ראוי וניתן להורות עליו בהסכמה הדדית גם לנוכח התנגדויות רחבות יותר של הצדדים**. - **סקירה מוגבלת לנושאים לא מהותיים:** בהיעדר עיקרון משפטי משמעותי או אי צדק ברור, **תיקונים הקשורים לעניינים מינוריים או לא מהותיים לא יידונו ברמת הערעור**. - **דגש על יושרה של רשומות שיפוטיות:** בסופו של דבר, בית המשפט מאשר את החשיבות של **שמירה על רישום שיפוטי מדויק, הוגן ומקיף, במיוחד כאשר להשמטות עשויות להיות השפעות מהותיות על זכויות הצדדים**. **לסיכום:** העקרונות המשפטיים שאושרו כאן הם שבתי המשפט חייבים לאזן בין הסופיות ויכולת החיזוי של צווים פרוצדורליים לבין ההכרח להבטיח את השלמות המהותית של הרשומה השיפוטית. התערבות הערעור בתיקוני פרוטוקול היא, ונותרה חריגה, – שמורה למקרים שבהם תיקון כזה נחוץ לצדק ונתמך בראיות ברורות ומהותיות.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפט

בע"מ 6531/20 פלוני נ' רשות מקרקעי ישראל, עליון (6.12.2020)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית