תא"ק 44473-04-12

תקציר

התובעת, עו"ד סיון, הגישה נגד הנתבעת תביעה לשכר טרחה מקצועי מכוח הסכם שכר טרחה מיום 5.8.07. ההסכם מזכה את התובעת באחוז מכל תשלום שתקבל הנתבעת בגין פרויקט, וכן באחוז נוסף מכל סכום שנחסך עקב עבודתה של התובעת. התובעת תובעת שכר טרחה בסך 10 מיליון ₪, בהתבסס על הסדר פשרה של הנתבעת עם לקוח, אך הסכום הנתבע בפועל עומד על 19,332,901 ₪. הנאשמים הגישו בקשה לחופשה כדי להגן על עצמם, שניתנה על ידי בית המשפט. בית המשפט מצא כי הנתבע העלה מספר טענות מהותיות ביחס לתביעה. ראשית, הנתבע טען כי ההסכם אינו הסכם שכר טרחה מחייב, אלא הצעה, כפי שעולה מכותרת המסמך, עליה הנתבע לא חתם. שנית, הנתבעת טענה כי לעובד שחתם על ההסכם לא הייתה סמכות לחייב את החברה, והגנה זו לא הופרכה על ידי התובע. שלישית, הנתבעת הצהירה כי מעולם לא שכרה את שירותיו של התובע והיה ברור כי חברה אחרת, רקיע, שכרה אותו. טענות אלה היוו, בין היתר, הגנה אפשרית ולכן בית המשפט העניק לנתבע רשות להתגונן, מה גם שהתובע לא גילה לנתבע מסמכים רלוונטיים קודם לבקשה. בית המשפט גם הורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין, שנקבעו על 10,000 ₪, וציין כי סכום התביעה האמיתי של התובע בסך 19 מיליון ₪ שהופחת ל-10 מיליון ₪ לצורכי שכר טרחה מטיל ספק בתביעה. השופט הגיע למסקנה כי אין הצדקה לדחות את בקשת הנתבע וכי התובע לא יכול היה לצפות באופן סביר להצליח בתביעתו ללא משפט מלא.