תב"כ 44/23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המתבסס אך ורק על המידע שסופק בטקסט: **ניתוח משפטי: תב"כ 44/23 – עתירה לצו מניעה בנוגע לשידור סקרים בידי המשיבים** **רקע עובדתי:** העתירה הוגשה בפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, בראשות השופט ניל הנדל. העותר, עו"ד שחר בן מאיר, טען כי המשיבים, מפלגת הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו, החלו לשדר הודעות מוקלטות טלפוניות לבוחרים, אשר כללו התייחסות לסקרים, ביום שלפני מועד הבחירות. **הוראות חוק רלוונטיות:** הסעיף המרכזי אליו התייחסה הוועדה הוא סעיף 16ה לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשכ"ט-1959, הנוגע לפרסום ושידור סקרים. סעיף 16ה(ח) קובע: "בתקופה שתחילתה בתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות והמסתיימת במועד סגירת הקלפיות, לא ישדר ולא יפרסם אדם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות שלא שודרו או פורסמו בכתב לציבור לפני תחילתה של התקופה האמורה. המשדר או המפרסם בתקופה האמורה על תוצאותיו של סקר בחירות ששודרו או פורסמו לפני תחילתה של אותה תקופה, יציין בהבלטה שהסקר אינו עדכני ואין ללמוד ממנו על דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור ביום השידור או הפרסום". **פרשנות החוק וההחלטה:** 1. **האיסור על שידור ופרסום סקרים:** * הוועדה קבעה כי הדין בנוגע לפרסום ושידור סקרים ביום שלפני הבחירות ברור. סעיף 16ה(ח) אוסר הן שידור והן פרסום של תוצאות סקרים שלא פורסמו או שודרו טרם תחילת התקופה המוגבלת (החל מתום יום שישי שלפני הבחירות ועד לסגירת הקלפיות). * האיסור חל על כל כלי תקשורת, לרבות שיחות טלפון. 2. **פרשנות הביטוי "לא ישדר ולא יפרסם בכתב":** * המשיבים טענו כי הסעיף מגביל רק פרסום בכתב, וכי ניתן להפיץ סקרים בטלפון ללא הגבלה. * הוועדה דחתה טענה זו וקבעה כי פרשנות זו אינה מתיישבת עם לשון החוק ותכליתו. * **ניתוח הלשון:** הוועדה ניתחה את ההבחנה הלשונית בין "לא ישדר" ל"לא יפרסם בכתב". * "לא ישדר" מתייחס לשידור בכל אמצעי, ולאו דווקא בכתב. * "לא יפרסם בכתב" מתייחס לפרסום שהוא אכן בכתב. * הוועדה ביססה את פרשנותה על מספר נקודות: * **ההקשר הרחב של החוק:** סעיפים אחרים בחוק (כמו סעיף 15) מתייחסים ל"שידור" בהקשרים רחבים הכוללים שידורי רדיו, שבהם אין דרישת כתב. * **הפרדה בסעיף עצמו:** סעיף 16ה מגדיר שני מונחים נפרדים: "משדר לציבור" ו-"מפרסם לציבור בכתב". הדבר מצביע על הבחנה מכוונת בין שידור (באופן כללי) לפרסום (בכתב). * **ההתייחסות לפרסום בהגדרות:** הפרסום משולב עם דרישת הכתב בסעיף ההגדרות, בעוד שהשידור אינו מוגבל לכך. * **מסקנה מבחינת הלשון:** הוועדה הסיקה שהחוק מבחין באופן ברור בין "שידור" ל"פרסום" לעניין דרישת הכתב, ודורש שגם שידור שלא נעשה בכתב וגם פרסום שנעשה בכתב יעמדו בכללים. 3. **תכלית החוק:** * הוועדה הדגישה כי פרשנות המאפשרת לעקוף את האיסורים על סקרים באמצעות שיחות טלפון לאלפי מצביעים עומדת בניגוד לתכלית החוק. * **תכלית החוק:** הסעיף נועד לאפשר לבוחר להחליט באופן סופי, ללא השפעת סקרים עדכניים, על הרשימה אותה הוא רוצה להצביע. פרסום סקרים ביום האחרון עלול להשפיע על החלטה זו. 4. **דרישת הבהרה לגבי סקרים ישנים:** * הוועדה ציינה כי גם אם נעשה שימוש בסקר קודם, יש לציין בהבלטה כי הסקר "אינו עדכני ואין ללמוד ממנו על דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור ביום השידור או הפרסום". * הגם שלא הובהר אם אכן מדובר בסקר קודם, הוועדה הדגישה את החשיבות של עמידה בדרישה זו. 5. **ההשלכות המשפטיות:** * הוועדה הדגישה כי יש להקפיד על הוראות הדין ביחס לפרסום ושידור סקרים בתקופה זו. * הפרת הוראות החוק בנוגע לסקרים עלולה לגרור **סנקציה פלילית**. * ההוראות אינן חדשות אלא מושרשות בנוף דיני הבחירות. **החלטה אופרטיבית:** * **קבלת העתירה:** הוועדה קיבלה את העתירה. * **צו מניעה:** הוצא צו המורה למשיבים **לחדול** משידור הסקרים האמורים. * **הוצאות:** המשיבים חויבו בתשלום הוצאות בסך 5,000 ש"ח לעותר. **חידוש משפטי/הדגשים:** ההחלטה מדגישה שני חידושים או הדגשים משפטיים חשובים: 1. **הרחבת האיסור על שידור סקרים מעבר לפרסום בכתב:** ההחלטה מהווה תקדים משפטי בפרשנות סעיף 16ה(ח) לחוק הבחירות, לפיה האיסור על שידור סקרים ביום שלפני הבחירות חל **באופן גורף** על כל אמצעי השידור, ואינו מוגבל לפרסום בכתב בלבד. בכך, נחסמה האפשרות של עקיפת החוק באמצעות פנייה ישירה לבוחרים בשיחות טלפון. 2. **אישור תכלית החוק והגנה על הבוחר:** הוועדה הדגישה את תכלית החוק, שהיא הגנה על מרחב ההחלטה של הבוחר בטרם הצבעתו, וקבעה כי כל שיטה, כולל שיחות טלפון, המפרה את האיסור נוגדת את תכלית זו. **לסיכום,** ההחלטה קבעה הלכה ברורה לפיה שידור סקרים ביום שלפני הבחירות, בכל אמצעי, אסור על פי החוק, ומהווה הפרה של הוראותיו. ההחלטה מחזקת את ההגנה על הבוחר מפני השפעות חיצוניות בשלב ההכרעה, ומבססת פרשנות מרחיבה של האיסור על פי לשון החוק ותכליתו.