ע"פ 959-05-11

תקציר

פסק דין זה עוסק בערעור על ההחלטה לבטל כתב אישום בעבירות מע"מ, שיוחס למשיבים בשנת 2004, בשל פגם בניהול הדיון. המשיבים טענו כי התביעה נמנעה מלהעביר חומרי חקירה חשובים להגנה, גרמה להם נזק בלתי הפיך ופגעה בזכותם למשפט הוגן. התביעה טענה כי החומרים הועברו למעשה להגנה בשנים 2004 ו-2007 וכי אי העמדתם לרשות ההגנה שוב בשנת 2011 נבעה מטעות. באשר להודעות מנדל, קיבל בית המשפט את טענת התביעה, וקבע כי הן הועמדו לרשות ההגנה בשנת 2007, ולכן לא נפל פגם בניהול המשפט. אשר להודעתו של פינקלשטיין, בית המשפט מצא כי קיים ספק אם היא הועמדה לרשות המשיבים בשנת 2004, אך בכל מקרה היא בעלת אופי כה שולי שאי גילויה אינו יכול להצדיק את מחיקת כתב האישום. עוד קבע בית המשפט כי בית משפט קמא לא בחן את משקלם של החומרים החסרים, את משמעותם או את חומרת הנזק שנגרם למשיבים, כנדרש במבחן התלת-שלבי לקבלת טענת הגנת צדק. בית המשפט הוסיף וקבע, כי התמשכות המשפט אינה מצדיקה את ביטול כתב האישום, וכי טענת המשיבים לאכיפה בררנית אינה נטענת דיה. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי תביעה לעשיית צדק צריכה להיבחן היטב ולהתקבל רק במקרים חריגים. לפיכך, בוטל פסק הדין המבטל את כתב האישום, והתיק הוחזר לבית משפט קמא להמשך הליכים.