רע"א 27768-06-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) בבקשת רשות ערעור רע"א 27768-06-25: **הליך וסוגיה משפטית:** ההליך עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר הורה למשיבה לשלם הפרשי אגרה בגין תביעתה. סוגיית הליבה שנדונה היא סיווגם של הסעדים הנתבעים בתביעת המשיבה לצורך חישוב האגרה – האם מדובר בסעדים כספיים או בסעדים הצהרתיים, וכיצד יש לחשב את האגרה בהתאם. **רקע עובדתי:** * המשיבה הגישה תביעה נגד המבקש (אחיינה) בבית המשפט לענייני משפחה, בטענה כי הפר התחייבות להעביר לה ללא תמורה מחצית מזכויותיו בעיזבון הוריהם, הכולל סכום כסף ונכסי מקרקעין. * הסעדים שנתבעו כללו: סעד הצהרתי על קיום הסכם מחייב להעברת מחצית העיזבון; הוראה לרישום מחצית הזכויות במקרקעין על שם המשיבה; וחיוב המבקש לשלם לה את מחצית כספי העיזבון, בניכוי סכום שכבר קיבלה. * המשיבה שילמה אגרה ראשונית על בסיס "תביעה בענייני רכוש שאינה לסכום כסף קצוב". * לאחר שהתביעה הועברה דרך מספר ערכאות, הגיעה לבית המשפט המחוזי, שם נדונה בקשת המבקש לסילוק על הסף בגין אגרה לא מספקת. * המבקש טען כי יש לסווג את התביעה כולה כתביעה כספית, שכן המשיבה עותרת לסכום כסף מוגדר וניתן לכמת את שווי המקרקעין. * המשיבה טענה שהיא עותרת לסעד הצהרתי בנוגע להתחייבות ולא לסכום כסף קצוב, ושווי המקרקעין אינו ניתן לכימות בשלב זה. * בית המשפט המחוזי קבע כי יש לחייב את המשיבה באגרה נוספת בגין הסעד הכספי שנתבע (750,000 ₪), אך סעד הרישום של מחצית הזכויות במקרקעין הוא סעד הצהרתי. **החלטת בית המשפט העליון (כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ):** בית המשפט העליון החליט לדחות את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתשובה. **ניתוח משפטי של עקרונות וחידושים:** 1. **תכליות תשלום האגרה:** השופטת הדגישה את התכליות העומדות בבסיס חובת תשלום האגרה: * **השתתפות בעלות ההליך:** בעל הדין נושא בחלק מעלויות ניהול מערכת המשפט. * **תמריץ שלילי לשימוש לרעה:** הרתעת מגישי תביעות סרק או תביעות מנופחות. * **ניהול יעיל של הליכים:** הקצאת משאבים שיפוטיים באופן הוגן בין כלל המתדיינים. * (כפי שפורט בפסקה 7) 2. **הבחנה בין סעד כספי לסעד הצהרתי לצורך אגרה:** זוהי נקודה מרכזית בפסיקה. בית המשפט העליון אימץ את ההבחנה שעשה בית המשפט המחוזי: * **תביעה לסכום קצוב:** מחויבת באגרה לפי אחוזים מסכום התביעה (2.5% בבית משפט מחוזי, כמפורט בפסקה 8). * **תביעה לסעד הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה או צו אכיפה (למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו כאמור):** מחויבת באגרה בסכום קבוע (1,330 ₪ כיום, כפי שצוין בפסקה 8). 3. **סיווג סעד הרישום כסעד הצהרתי:** בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט המחוזי כי בקשת המשיבה להירשם כבעלים של מחצית הזכויות במקרקעין היא סעד הצהרתי. * **מהות הסעד:** גם אם לסעד זה יש משמעות כספית, הוא אינו חיוב ישיר לתשלום סכום כסף מוגדר, אלא עוסק בבעלות על זכויות במקרקעין (פסקה 9). * **היעדר "תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו":** הסעד אינו עונה על החריג בתקנה 3(1) לתקנות, שכן אינו תביעה לסעד כספי הנגזר ישירות מצו הצהרתי או צו עשה. * **הבחירה של התובע:** המשיבה זכאית לבחור את הסעד הנתבע בכתב תביעתה – בין רישום זכויות או תביעת שווי כספי. המבקש אינו יכול להכתיב לה את סעדיה (פסקה 9). * **ראיות התנהגות:** טענת המבקש שהמשיבה מעוניינת רק בסעד כספי נדחתה. נוסח הסעד בכתב התביעה הוא הקובע, ולא ניתן להסיק על כוונתה האמיתית מטענות אחרות בהליך (כמו טענת סמכות עניינית או אי-הגשת צו מניעה) (פסקה 9, תוך הפניה לפסיקה רלוונטית כמו עניין שזור). 4. **חידוש (או הדגשה של עקרון קיים):** הפסיקה מאשרת את הגמישות שמעניק החוק לתובע בבחירת הסעד, גם כאשר קיימות חלופות כספיות. בית המשפט אינו מתערב בבחירה זו, כל עוד היא מנוסחת באופן ברור בכתב התביעה, וזאת לצורך קביעת חובת תשלום האגרה. הדבר מאפשר גמישות למימוש זכויות, אך גם מצריך הבנה של ההשלכות הכספיות של הבחירה בסוג סעד מסוים. 5. **פסיקה רלוונטית:** בית המשפט התבסס על תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007, והפנה למספר פסקי דין רלוונטיים, ביניהם: * רע"א 8223/22 כוכב הצפון יזמות בע"מ נ' גלילאו טק בע"מ (לגבי תכליות האגרה). * רע"א 9314/16 דיירי הבית המשותף ברח' ניצן 13 אור יהודה נ' בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות (לגבי תכליות האגרה). * רע"א 4851/04 גרנד סנטר חברה לפיתוח והשקעות ברח' דיזנגוף בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לגבי סיווג סעדים). * ע"א 7019/14 שזור – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' פרג'י (לגבי סיווג סעדים וקביעת הסעד בכתב התביעה). * רע"א 2063/24 אוריון נ' גולדפינגר (לגבי סיווג סעדים). **מסקנה:** החלטת בית המשפט העליון מחזקת את ההבחנה בין סעדים כספיים לסעדים הצהרתיים לצורך חישוב אגרות. היא מדגישה כי סעד המתמקד בזכות קניינית (כמו רישום זכויות במקרקעין) נחשב לסעד הצהרתי, גם אם יש לו ערך כספי, וכי התובע רשאי לבחור את הסעד המתאים לו, והבחירה כרוכה בחובת אגרה שונה. הדחייה של בקשת רשות הערעור משקפת את היעדר העילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר יושמה על פי הדין והפסיקה.