ת"א 1534/98

תקציר

התיק בבית המשפט נסוב סביב חלקת אדמה המכונה גוש 6928, חלקה 33, הרשומה כיום כחלקה שבעליה אינם ידועים. התובעת, הקדש שערי ציון - עץ חיים, עמותה עות'מאנית המנהלת בית כנסת הגובל בחלקה, מבקשת מבית המשפט להורות לרשם המקרקעין בתל אביב-יפו לרשום את החלקה על שמה. לטענתם, החלקה הוקדשה כדין לבית הכנסת על ידי מרים שמחון כהקדש בשנת 1947. לחילופין, הם טוענים לבעלות באמצעות "תקופת התיישנות מירושה". הנתבע, האפוטרופוס הכללי, מנהל את החלקה כרכוש נטוש שבעליו אינו ידוע ומתנגד לרישום. בית המשפט מקבל את טענת התובעת, ומוצא ראיות מספיקות לכך שמרים שמחון אכן תרמה את החלקה לבית הכנסת. ההחלטה מתבססת על מספר ראיות מרכזיות. ראשית, שני ייפויי כוח, האחד משמחון לפראטו והשני מפראטו לכהן, שניהם מתייחסים לחלקה במספר הרישום הטורקי שלה 85 תמוז 1304. שנית, התכתבות בין בית הכנסת לבין עיריית תל אביב בנוגע לחלקה, המתייחסת אליה כאל חלקה 35 בגוש 6928, הרשומה על שמו של שמחון, מעידה על ניהול החלקה על ידי בית הכנסת. שלישית, לוח זיכרון בבית הכנסת מאשר את תרומת משפחת שמחון. בנוסף, שטח החלקה המוזכר ברישום התורכי תואם את שטחה הנמדד של חלקה 35 בגוש 6928. בית המשפט דוחה את טענות האפוטרופוס, לרבות האפשרות למרמה והיעדר ראיות לבעלותו של שמחון. היא גם דוחה את טענתו המשפטית של האפוטרופוס בדבר סמכותו של בית הדין הרבני להעניק להקדש מקרקעין, ואינה מוצאת הבחנה בעניין זה בין מקרקעין לבין רכוש אחר. יתר על כן, אי רישום החלקה על ידי התובע מוקדם יותר והיעדר מחיר מכירה בייפוי הכוח של כהן אינם נחשבים להתנגדות תקפה. עם זאת, בית המשפט מורה על מתן פסק דין הצהרתי במקום להורות לרשם המקרקעין לתקן את הרישומים. האפוטרופוס נדרש לשאת בכל הוצאות המשפט ולשלם את שכר טרחת עורך הדין של התובע. פסק דין זה מאפשר לתובע להגיש בקשה לשחרור החלקה מניהול האפוטרופוס ולבקש רישום על שמו לאחר תשלום דמי הניהול של האפוטרופוס. שתיקתו של התובע בנקודה זו מעידה על הסכמתו להצעת האפוטרופוס.