תפ"ח 1125/06

תקציר

השופטת ב' אופיר-תום נתנה את פסק הדין. הנאשם, דודם של הקטינים מ' וד', הואשם בביצוע מספר עבירות מין כלפיהם בין החודשים יולי-אוקטובר 2006. הוא התגורר עם הוריו מדי פעם, שם נהגו הקטינים לבקר מדי פעם. כתב האישום מייחס לנאשם שלושה סעיפים של אונס אחייניתו מ', שהייתה מתחת לגיל 14, באמצעות החדרת אצבעותיו לאיברי מינה. האישום הרביעי היה בגין ביצוע מעשים מגונים באחיינו ד', בכך שהכניס את ידו מתחת לתחתונים וליטף את איבר מינו של ד'. הנאשם הודה באישום הרביעי אך הכחיש את שלושת האחרים וטען כי רק נגע במ' בצורה מגונה ולא אנס אותה. גרסת התביעה התבססה על עדויותיהם של שני הקטינים ועל הודאתו של הנאשם במשטרה. בעדותה של מ' בת החמש בפני חוקר הילדים תוארה הנגיעה המתמשכת של הנאשמת בגופה והכאב שחשה לרבות החדרותיה. החוקר לא הצליח לקבוע את מהימנותה של מ' בשל גילה הצעיר וקשייה המילוליים. הודאתו של הנאשם במשטרה תיארה שלושה אירועים של החדרת ידו לאיבר מינו של מ', אך הוא הכחיש אותם בבית המשפט וטען כי הם נבעו מבלבול ועייפות במהלך החקירה. בית המשפט מצא את ההודאה אמינה ועולה בקנה אחד עם עדותו של מ'. טענות ההגנה בדבר נסיבות החקירה ואי יידוע הנאשם בדבר זכותו לעורך דין נדחו, שכן הן לא פגעו קשות ברצונו החופשי של הנאשם. בית המשפט דחה גם את טענת הרשלנות החקירתית. נקבע כי הודאת הנאשם ועדותו של מ' תומכות זו בזו, ומשמשות ראיה לסיוע הנדרש על פי דין. לפיכך הורשע הנאשם בכל האישומים. השופטת ברכה אופיר-תום, השופטת מרים סוקולוב והשופט ישעיהו שנלר הסכימו עם פסק הדין.