ע"א 4667/08

תקציר

במקרה דנן, הערעור נדחה מאחר שהמערערים לא הצליחו להפריך את תוקפם של כתבי הוויתור עליהם חתמו, אשר העבירו את כל זכויות היוצרים בתוכנת OFS למשיבים. המערערים טענו לפסילת חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט בשל ניגוד עניינים לכאורה בו היה מעורב בעלה של השופטת קמא, בטענה כי היה לו עניין מהותי בתוצאות התיק. הם הניחו כי מעורבותו בחברות הקשורות ל-FMR עשויה הייתה להשפיע על מינויו של המומחה וחוות דעתו. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל תוכן לטענות אלה וראה בהן חסרות שחר. המערערים פנו גם לנציב קבילות השופטים, אך התלונה לא הוכחה, שכן היא נותרה ללא אזכור נוסף. בתוך כך, הערעור הנגדי של המשיבים התמקד באי העלות המשפטית שנפסקה, שהסתכמה בכ-25,000 ₪ למרות מאמצים רבים שנמשכו שלוש וחצי שנים ותביעה בסך של כ-2.5 מיליון ₪. למרות שהכיר בתשלום הנמוך יחסית, בית המשפט לא מצא עילה לשנות את ההחלטה מכיוון שההוצאות שנפסקו עמדו בכללים שנקבעו, וערעורים בנושאים אלה כמעט ולא נדונים. בסופו של דבר, הן הערעור העיקרי והן הערעור שכנגד נדחו. זאת ועוד, בשל סוגיות פרוצדורליות בהן ניסו המערערים לעקוף את פסק דינו של הרשם בנוגע להיקף הערעור, חויבו לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪. פסק הדין, אליו הצטרפו השופטים א' חיות וא' פוגלמן, ניתן על ידי השופט י' עמית ביום 15.2.2011.