תאד"מ 69547-12-21

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב חוב של 25,110 ₪ שחבה שותפות לעסק בבעלות התובע. השותפות הורכבה מהנתבע ומגב' מריאנה רודי, והחוב נבע מרכישת בדים וטקסטיל מעסק התובעת, ששולמו בשיקים שלא כובדו. עיקר המחלוקת מתמקדת בארבע סוגיות מרכזיות: תקופת ההתיישנות, מהות החוב, חבותו האישית של הנתבע וטענת הפירעון. הנתבעת טענה כי החוב מיושן, הוא שייך לשותפות בלבד, והיא אינה אחראית לו באופן אישי, וכי הוא נפרע במלואו לפני נישואיה. מנגד, טענה התובעת כי החוב עודנו בתוקף, שכן הנתבעת הודתה בו בכתב באמצעות הודעות וואטסאפ, ובכך איפסלה את תקופת ההתיישנות. בנוסף, מדובר בחוב אישי מאחר והשיקים נחתמו באופן אישי על ידי הנתבעת, מה שהופך אותה לחבה. התובע אף הביא ראיות לכך שהחוב לא נפרע במלואו. בסופו של דבר, פסקה השופטת לטובת הנתבעת, לא בנימוק של התיישנות או טענות אחרות שהציגה, אלא על יסוד סעיף 55(ג) לחוק החוזים. סעיף זה קובע כי אם נושה פוטר חייב אחד, גם השני פוטר אלא אם כן צוין אחרת. מאחר שהתובע פתח ולאחר מכן סגר תיק הוצאה לפועל נגד בן זוגו של הנתבע, הדבר התפרש כפטור המורחב לנתבע, בהתחשב בכך שהם חבים ביחד ולחוד. עוד הדגישה השופטת כי הימנעותה של התובעת מלשמור במפורש על זכותה לתבוע את הנתבע משמעה כי חלה החזקה שבסעיף 55(ג). לפיכך, התביעה נגד הנתבע נדחתה, ותיק ההוצאה לפועל נסגר, ללא פסיקת הוצאות למי מהצדדים.