ע"פ 4448/09

תקציר

בית המשפט בחן את הערעור שעניינו אי עמידה במועדים לפי סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו קנס בעבירה. המערער החמיץ את המועדים להגשת בקשה למשפט או לביטול הודעת הקנס, מה שהוביל להרשעה אוטומטית לפי סעיף 229(ח2). בית המשפט החליט לדחות את הערעור, בנימוק שהמערער לא הוכיח סיבות מוצדקות שאינן בשליטתו להחמצת המועדים. טענת המערער כי לא זכרה את ההודעה לא הייתה מספקת כצידוק. על פי סעיף 230, משפט יכול להתקיים לאחר בקשה מאוחרת מטעמים מיוחדים, אך יש לרשום טעמים כאלה, שלא היו במקרה זה. בנוסף, טענתו של המערער נעדרת שחר, שכן לא עלה בידו להוכיח עיוות דין או טעמים שלא ניתן להכריע בהם במסגרת הפרוצדורה הייעודית הקבועה בסעיפים 229(ג) ו-229(ה). סעיפים אלה מאפשרים ביטול קנסות בתנאים ספציפיים, תוך הדגשה כי יש למצות את ההליכים מול אגף התנועה. הרעיון של עיוות דין נבחן, ונקבע כי המערער לא הצליח להראות כי היעדרותו מההליך הייתה סבירה או כי אי ביטול ההרשעה יביא לעוול. חזקת המסירה של הודעת הקנס נשמרה, שכן המערער לא הוכיח אחרת. בהיעדר נסיבות חריגות או ראיות להשפעה על תוצאות המשפט, הערעור נדחה, בהתחשב בחובה הציבורית וביעילות בית המשפט. בית המשפט הדגיש את האיזון בין הזכות למשפט הוגן לבין הצורך בסדר פרוצדורלי.