סע"ש 61312-03-21

תקציר

פסק הדין דן בטענות השונות של עובד לשעבר בבית מלון בנוגע לתנאי העסקתו ולתשלומים שקיבל במהלך שהותו במלון ועם התפטרותו. העובד טען כי הוא מועסק במשרה מלאה, אך מהראיות עולה כי הוא הועסק כעובד זמני במשרה חלקית, ולבית המלון הייתה הזכות לקבוע את משמרותיו בהתאם לצרכיו. עוד טען העובד כי המלון שינה באופן חד צדדי את תנאי עבודתו, אך השופטים מצאו כי העובד אכן התפטר, ולכן הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים או לפיצויי תקופת הודעה מוקדמת. העובד טען כי עבד שעות נוספות ולא תוגמל על כך בצורה הוגנת. השופטים הסכימו חלקית, וקבעו כי העובד היה צריך לקבל שכר שונה עבור חלק משעות עבודתו, במיוחד במשמרות של 24 שעות. העובד היה זכאי לתוספת שעות נוספות בסך 5,235 ₪. עוד טען העובד כי לא קיבל שכר הולם עבור עבודתו בחגים, אך השופטים מצאו כי קיבל את התשלומים הנכונים בהתאם להסכם הקיבוצי, ותביעתו נדחתה. באשר לדמי הבראה, הסכימו השופטים כי העובד זכאי לתשלומים נוספים, דהיינו 91 שקל. העובד טען גם לפדיון ימי חופשה, אך השופטים דחו טענה זו ברובם, וקבעו כי העובד הסכים לפדיון ימים לצורך שמירת זכויותיו הסוציאליות ולא פנה למלון לשינוי הסדר זה. עם זאת, המלון חויב לשלם לעובד 143 שקלים עבור 0.47 ימי חופשה שלא נוצלו. העובד טען כי היה צריך לקבל דמי מחלה מלאים עבור ימי היעדרות עקב מחלה. השופטים הסכימו חלקית ופסקו לו תוספת של 1,782 שקלים לדמי מחלה. העובד תבע גם החזרי הוצאות נסיעה, אך השופטים דחו טענה זו וקבעו כי העובד לא סיפק כל ראיה להוצאות נסיעה נוספות וכי המלון סיפק הסעות כאשר התחבורה הציבורית לא הייתה זמינה. לבסוף טען העובד כי בתלושי השכר שלו נמצאו נתונים פיקטיביים, אך השופטים מצאו כי הנתונים בתלושי השכר תואמים את רישומי הנוכחות בפועל ואת השכר שהתקבל, ולכן דחו טענה זו. בהתחשב בהצלחה החלקית של תביעות העובד, חויב המלון לשלם לו סך של 7,151 שקל והוצאות משפט בסך 2,000 שקל.