ע"פ 2353/08

תקציר

ערכאת הערעור אישרה את ממצאיו של בית משפט קמא במקרה של התעללות חמורה במשפחה ומינית בתוך משפחה, תוך שימת דגש על הכלל של אי התערבות בקביעות עובדתיות, ובפרט בכל הנוגע למהימנות, אלא אם נפלו טעויות בולטות. בית משפט קמא מצא את עדויות המתלוננת והבנות אמינות תוך שהוא סבור כי גרסתו של המערער אינה אמינה. הסיטואציה המשפחתית הייתה כרוכה באלימות מתמשכת ובהתעללות מינית, שהובילה לטראומה מתמשכת, תוך ניצול סמכותו של המערער ופרטיותה במסגרת המשפחתית. חרף טענותיו של המערער בדבר קשירת קשר נגדו, מצא בית המשפט כי הן חסרות בסיס, דבר המחזק את אמינות הקורבנות. הסביבה הביתית הקשה אוששה בראיות, לרבות הודאתו של המערער באלימות. בית המשפט התייחס לחוסר העקביות עליו הצביעה ההגנה, והכיר במורכבות זיכרונותיהם של הקורבנות עקב חוויותיהם הטראומטיות. בעוד שהמערער טען להקלה בעונש בשל עברו הנקי וניסיונות השיקום, דחה זאת בית המשפט וציין כי העבירות המתמשכות החמורות מצדיקות ענישה מחמירה. ערעור המדינה להחמרת העונש לא התקבל מאחר שהעונש לא חרג במידה משמעותית מספיק מהנורמות המקובלות כדי להצדיק התערבות בערעור. כך, הרשעתו וגזר דינו של המערער נשמרו, כאשר בית המשפט הדגיש את הצורך בענישה מחמירה במקרים של עבירות מין במשפחה בשל השפעתן הנפשית הקשה על הקורבנות.