ת"א 41365-05-17

תקציר

בית משפט השלום בירושלים קבע כי לתובע, שהוא בעל רוב הזכויות בחלקת קרקע בירושלים שבה שוכן בית כנסת המופעל על ידי העמותה הנתבעת, יש זכות לפנות את האגודה מהמבנה. בית המשפט קבע כי לעמותה אין תביעה תקפה על הנכס, וכי המשך כיבושה באתר אינו חוקי. האגודה החלה להשתמש בנכס כבית כנסת בסביבות שנת 1965, ואף שמועצת העיר ידעה על שימוש זה, היא לא נקטה צעדים להסדרתו או למתן רשות לאגודה לאכלס את המקום. בית המשפט קבע כי ההיתר המשתמע מחוסר המעש של המועצה בוטל כאשר המועצה מכרה את הקרקע לתובע. עוד קבעה השופטת כי לתובע, שרכש את הקרקע מהמועצה, יש זכות לפנות את הנתבעים גם אם אין לו זכות בלעדית במבנה בו פועל בית הכנסת. השופט הורה לעמותה לפנות את המקום בתוך שישה חודשים מיום קבלת היתר הבנייה למקום, או בתוך שלוש שנים מיום מתן פסק הדין, המוקדם מביניהם. התובע זכה לשבחים על נכונותו לפצות את האגודה בגין הפינוי, והצדדים עודדו להגיע להסכמה בעניין זה.