סע"ש 18130-10-15

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף: החלטה בעניין אי מיצוי הליכים והפניה לוועדה פריטטית בענף הבניין** **מבוא** החלטה זו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שניתנה ביום 28 בדצמבר 2015, עוסקת בבקשה למחיקת תובענה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. המחלוקת המרכזית נוגעת לפרשנותו והחלת הוראות סעיף 76 להסכם הקיבוצי בענף הבניין (להלן: "ההסכם הקיבוצי"), אשר קובע מנגנון ליישוב סכסוכים טרם פנייה לבית הדין לעבודה. **עובדות המקרה והטענות** התובע, ח'אלד אברהים דבאבסה, הגיש תביעה כנגד הנתבעת, אסום – חברה קבלנית בע"מ, לתשלום מגוון רחב של זכויות סוציאליות, הכוללות, בין היתר, פיצויי פיטורים, שעות נוספות, פנסיה, דמי חגים, ועוד. הנתבעת עתרה למחיקת התביעה בטענה כי התובע לא מיצה את ההליכים בפני הוועדה הפריטטית, כנדרש לפי סעיף 76 להסכם הקיבוצי. לטענתה, ההסכם מחייב את העובד לפנות תחילה לוועדה, ורק אם זו לא מגיעה להסכמה, רשאי הוא לפנות לבית הדין. אי מיצוי הליך זה, לדידה, מונע מהתובע העלאת טענות הנובעות מכוח ההסכם, ופגיעה בבסיס מטרותיו. התובע, לעומתו, טען כי טענות הנתבעת, לרבות הפסיקה עליהן הן מסתמכות, רלוונטיות למצב הדברים **לפני** פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין "פרשת גוטליב". באותה פרשה, קבע בית הדין הארצי כי אין לחייב עובד בנייה בפנייה לוועדה פריטטית. מכיוון שהתובע הועסק עד לחודש ינואר 2015, חל עליו ההסכם הקיבוצי אשר נדון בפרשת גוטליב, ולפיכך, אין לחייבו בפנייה לוועדה. הנתבעת בתשובתה, טענה כי בפרשת גוטליב, בית הדין הארצי הורה על מחיקת הערעור בהסכמת הצדדים, ולא קבע הלכה מחייבת בנוגע לחובת הפנייה לוועדה. בנוסף, טענה כי על מנת להבטיח את פרשנותו המקורית והברורה של ההסכם הקיבוצי, בוצע תיקון להסכם ביוני 2015, המעגן את חובת הפנייה לוועדה הפריטטית באופן מפורש. הסכם זה, לטענתה, חל על התובע. **המסגרת הנורמטיבית וניתוח הלכתי** בית הדין, בראשות השופטת אורלי סלע, בחן את המחלוקת לאור המסגרת הנורמטיבית, ובפרט את פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין "פרשת גוטליב" ואת השינויים שחלו בהסכם הקיבוצי בעקבותיו. 1. **פרשת גוטליב והשלכותיה:** בית הדין הארצי, בפרשת גוטליב, הביע עמדה לפיה **"לא ניתן לפרש את סעיף 76 להסכם הקיבוצי הכללי בענף הבנייה... ככופה על העובד כפרט פניה למנגנון ישוב חילוקי דעות בטרם הגשת תביעה לבית הדין. זאת, בשונה ממקרים בהם העובד בוחר מרצונו לפנות למנגנון הקבוע באותו סעיף."** עם זאת, בית הדין הארצי הדגיש את הרצון להקים מנגנון ליישוב סכסוכים, וקרא לצדדים להסכם להסדיר זאת **"בלשון מפורשת בהסכם הענפי בשים לב לכלל השיקולים הרלוונטיים הן בהיבט המעשי והן בהיבט המשפטי."** 2. **ההסכם הקיבוצי החדש (יוני 2015):** בעקבות הנחיית בית הדין הארצי, נחתם הסכם קיבוצי חדש ביום 29.6.2015. הסכם זה, אשר נכנס לתוקף ביום 29.6.2015 (בהתאם לסעיף 4, ככל שהוראותיו אינן פרק י"ב), אכן תיקן את סעיף 76 (שהפך לסעיף 75) והוסיף סעיף 76 חדש. * **סעיף 75 (לשעבר 76) להסכם החדש:** מפרט מנגנון תלת-שלבי ליישוב חילוקי דעות: ועדה פריטטית מרחבית, ועדה פריטטית ארצית, והגעה להכרעת בית הדין לעבודה. סעיף 75(ג)(2) אף קובע מנגנון גישור נוסף בנושאים עקרוניים. * **סעיף 76 להסכם החדש:** מבהיר את **"הוולונטריות של תוצאות ההליך בפני הוועדה הפריטטית"** וקובע באופן מפורש כי: * **סעיף 76(א):** הסכסוך יובא לבירור בפני הוועדה הפריטטית (מרחבית או ארצית) **"בטרם יתברר בפני הערכאה המשפטית המוסמכת – בית הדין האזורי לעבודה."** * **סעיף 76(ב):** הוועדה תפעל להבאת הצדדים להסכמה. * **סעיף 76(ג):** **"בהיעדר הסכמה בין העובד ומעסיקו, יוכל כל אחד מן הצדדים להמשיך ולברר את הסכסוך בפני בית הדין האזורי לעבודה."** * **סעיף 76(ד):** קובע מקרים בהם העובד רשאי להגיש תביעתו בבית הדין **למרות האמור לעיל**, למשל, אם הוועדה לא קבעה דיון תוך 30 יום, או אם ההליך לא הסתיים תוך 45 יום. * **סעיף 76(ה):** קובע כי תקופת הבירור בוועדה לא תימנה במניין תקופת ההתיישנות. **החלטת בית הדין** בית הדין קיבל את טענות הנתבעת, תוך התבססות על הניתוח הלכתי לעיל. 1. **שינוי ההסכם הקיבוצי:** בית הדין קבע כי ההסכם הקיבוצי **תוקן בהתאם להנחיות בית הדין הארצי בפרשת גוטליב**, וכעת הוא קובע **"באופן ברור וחד משמעי, כי חובה על הצדדים למצות את ההליך בפני הוועדה הפריטטית, בטרם הפנייה לערכאות."** 2. **החלת ההסכם החדש:** בית הדין קבע כי על אף שהתובע הועסק עד ינואר 2015, ההסכם הקיבוצי החדש, **שנחתם ביוני 2015 ונכנס לתוקף באותו מועד**, חל על המקרה. הדבר נובע מכך שהתביעה הוגשה לאחר כניסת ההסכם החדש לתוקף, והוא מחייב את הצדדים. 3. **השלכות ההסכם החדש על זכות הגישה לערכאות:** בית הדין הדגיש כי הוראות ההסכם הקיבוצי החדש **אינן פוגעות בזכות הגישה לערכאות**, אלא קובעות **"שבטרם פניה לערכאות ימוצה ההליך בוועדה הפריטטית."** בנוסף, הובהר כי ההסכם קובע סד זמנים קצר ועוצר את מרוץ ההתיישנות, ובכך שומר על זכויות העובד. 4. **מדיניות בית הדין:** בית הדין ציין כי מדיניותו היא **לעידוד יישוב חילוקי דעות** באמצעות מנגנונים שנקבעו בהסכמים קיבוציים, ורואה בחובה לפנות למנגנונים אלו **"דבר ברור ומחוייב המציאות טרם בירור המחלוקות בבית הדין."** **הכרעה מעשית** לאור כל האמור, בית הדין הורה כי: * על הצדדים לפעול על פי המנגנון הקבוע בהסכם הקיבוצי החדש ולפנות לוועדה הפריטטית למיצוי הליכים. * הליכי התובענה **מעוכבים**. * קדם המשפט הקבוע ליום 10.2.2015 **מבוטל**. * התובע יגיש הודעה לבית הדין עד ליום 1.3.2016, האם המחלוקות הוסדרו וכיצד בכוונתו להמשיך בניהול התביעה. * אם לא תתקבל הודעה כאמור, **תימחק התביעה**. **סיכום ומסקנות** החלטה זו מדגישה את חשיבותם של מנגנוני יישוב סכסוכים המעוגנים בהסכמים קיבוציים. בית הדין, בהתבסס על השינויים שחלו בהסכם הקיבוצי בענף הבניין, קבע כי קיימת חובה על עובדים לפנות לוועדה הפריטטית טרם הגשת תביעה לבית הדין, וזאת על מנת לאפשר את מיצוי ההליכים והשגת הסכמה בין הצדדים. החלטה זו מבטאת מגמה של חיזוק מנגנוני יישוב סכסוכים חוץ-משפטיים, תוך שמירה על זכויות העובדים והגנה על שלמותם של ההסכמים הקיבוציים. התפתחות זו מהווה חידוש משמעותי ביחס לפרשנות שהייתה נהוגה בעבר, כפי שמשתקף בפרשת גוטליב, ומעידה על התאמת הפסיקה לשינויים בהסכמים הקיבוציים.