ב"ל 56005-11-19

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה של עובד שנפגע בעבודה בדמות אוטם שריר הלב. על פי הפסיקה, פגיעה כזו יכולה להיות מוכרת כתאונה בעבודה, ולכן לפצות, אם העובד יכול להוכיח התרחשות של אירוע חריג בעבודה, שגרם ללחץ נפשי חריג או מאמץ מיוחד מיד לפני האוטם. העובד המדובר טען כי חווה אירוע חריג בעבודה, כלומר כעס כתוצאה מביטול עסקה בטנזניה. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי לא התרחש אירוע כזה. העובד לא הצליח להביא ראיות מספיקות לקיומה של העסקה, לביטולה או לנסיבות החריגות לכאורה הסובבות אותה. בעדותם היו סתירות והמסמכים הרפואיים לא תמכו בגרסתם לאירועים. כמו כן, העובד לא הציג כל עדות של עדים רלוונטיים או מסמכים נוספים המגבים את טענותיו. בסופו של דבר קבעה השופטת כי העובד לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בדבר קיומו של אירוע חריג בעבודה. כמקובל במקרים כאלה, לא נפסקו הוצאות. החלטה זו התקבלה על סמך פרטי המקרה הספציפיים, וגרסתו של העובד לאירועים לא נמצאה אמינה או ראייתית דיה. השופטת קבעה כי לא ניתן להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה, ולכן נדחתה תביעת העובד לפיצויים.