ת"א 1125/01

תקציר

התובע, אחמד מזיד חג'אזי, והנתבעת השלישית, כאמלה מוסטפא אבו-אלהיג'א, התקשרו ביום 10.8.2000 בחוזה למכירת קרקע, אך הוא לא נרשם. הנתבע השלישי אף נתן ייפוי כוח מיוחד לנאשם השני בשנת 1998 אשר שימש למכירת אותה קרקע לנאשם הראשון, מופק אבו רומי, בפברואר 2001. הנתבע הראשון רשם הערת אזהרה בפברואר 2001 והתובע עשה זאת באפריל 2001. התובע תבע הצהרה כי הוא זכאי להירשם כבעל זכויות הנתבע השלישי במקרקעין. הנאשמים השני והשלישי לא הגישו כתבי הגנה אלא העידו במשפט. הסוגיה העיקרית הייתה האם החוזה של התובעת עם הנתבעת השלישית אכן מיום 10.8.2000, שכן הנתבעים טענו כי תאריך זה זויף. השופט מצא כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתם כי המועד היה כוזב וכי העסקה בין התובע לנתבע השלישי הייתה מאוחרת מזו שבין הנתבע השני לנתבע הראשון. לפיכך, בעקבות סעיף 9 לחוק המקרקעין, העסקה הקודמת עם התובע קודמת. עוד קבעה השופטת כי ייפוי הכוח עליו חתמה הנתבעת השלישית תקף, והיא אינה יכולה להתחמק מהשלכותיו המשפטיות. בכך קבע בית המשפט כי התובעת רכשה את זכויותיו של הנתבע השלישי במקרקעין והורה על ביטול הערת האזהרה לטובת הנתבע הראשון. השופט החליט שלא לפסוק הוצאות לאף צד.