דב"ע לא/25 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור בעניין יחסי עבודה וההטבות להן צריכה להיות זכאית המערערת, שעבדה אצל המשיב באטליז. המערער עבד אצל המשיב כשש שנים, מרט נוצות מעופות וכן ביצע עבודות ניקיון. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד לעבודת מריטת הנוצה, והביאה לדחיית תביעת המערערת לפיצויי פיטורים ופדיון חופשות. עם זאת, בית המשפט העליון חלק על כך ופסק לטובת המערער. נמצא כי עבודתה של המערערת שולבה באטליז של המשיב, שכן שירותי מריטת הנוצות שלה היוו חלק מהותי מהפעילות היומיומית של העסק. העובדה שהמערערת קיבלה שכר לפי מספר התרנגולות שנקטפו וששכרה עלה עם הזמן לא שללה את יחסי עובד-מעביד. בנוסף, דחה בית הדין את נימוקי הערכאה הנמוכה יותר בדבר העדר היתר לכאורה של המערער לעזוב את העבודה, בהתחשב בכך שאין בכך ממש. המערערת הייתה זכאית לפיצויי פיטורים בגין עבודתה במריטת נוצות, שחושבו לפי שכר של שבועיים עבור כל שנת עבודה, בסך של -.840 ל"י, יחד עם -.60 ל"י עבור ניקיון, מה שמביא את סך פיצויי הפיטורים ל-.900 ל"י. באשר לפדיון חופשה, קיבל בית הדין את תביעתה של המערערת למלוא שש שנות העסקתה, שכן המשיבה מעולם לא הציעה לה חופשה שנתית. המערערת הייתה זכאית לתשלומי שכר עבור 90 יום, שחושבו לפי 11.50 ל"י ליום, בסך כולל של -.1,035 ל"י. לפיכך הורה בית המשפט למשיב לשלם למערערת 1,935 ל"י בצירוף ריבית והוצאות. פסק הדין היה החלטת רוב.