ע"ע 38994-11-20

תקציר

הערעור התקבל בחלקו. פסק הדין בדבר החזרת משרתו של המערער נותר על כנו, כלומר בקשתו של המערער לחזור כיועץ וכקצין ביטחון נדחתה. עם זאת, שיעור הפיצוי הלא ממוני הועלה מ-25,000 ₪ ל-75,000 ₪ משום שבית המשפט מצא כי בהתנהלות המועצה כלפי המערערת נפלו פגמים חמורים. בית המשפט מצא כי הדחתו של המערער משני תפקידיו נבעה ממניעים פוליטיים והנימוקים שהציגה המועצה אינם אותנטיים. בנוסף, לא ניתנה למערערת זכות לטעון את טענותיה במספר הזדמנויות, והמועצה יזמה הליך שגוי – הליך פיטורים ללא התאמה במקום הליך משמעתי. בית הדין גם התקשה לקבוע כי הוכחו עילות הפיטורים. אשר לתביעה הכספית בגין רכיבי שכר שנוכו משכרה של המערערת, דחה בית המשפט את התביעה להפרשי שכר בעבר, אך הורה למועצה לשקול מחדש את זכאותה לתשלומים עתידיים, ובפרט את גמול ההכשרה. המועצה חויבה לשלם למערערת שכר טרחה בסך 20,000 ₪, והשופטת המליצה לצדדים לנסות להגיע לפשרה בנוגע לפיצוי המערערת בגין התקופה בה פוטרה.