ב"ל 24810-09-17

תקציר

פסק דין זה עוסק בעתירה של תובע להכרה בליקויים בכתפיים, בגב, בצוואר וב-CTS כנפגעי עבודה. הנתבעת מכחישה טענות אלה, ועל בית הדין להכריע האם ליקויים אלה קשורים לעבודה. לאחר שמיעת הראיות, בית המשפט מוצא כי השאלה היחידה שנותרה היא האם הפגיעה בצוואר קשורה לעבודתו של התובע. התובע הינו בעל עסק להתקנה ושירות של גנרטורים למעלה מ-40 שנה, הכולל עבודה פיזית ושימוש בכלים רוטטים. בית המשפט מינה שלושה מומחים אורתופדיים לייעץ בתיק. המומחים הסכימו כי לתובע היו ליקויים אך לא הסכימו האם אלה נגרמו או הוחמרו עקב עבודתו. שניים מהמומחים הגיעו למסקנה כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה בצוואר לבין עבודתה של התובעת, וציינו את היעדר המאמץ הישיר ואת משך הזמן הקצר של תנוחות קיצוניות. הם גם ייחסו את הליקויים בגב ובצוואר לגילו ולמשקלו של התובע. עם זאת, המומחה השלישי לא מצא תחילה ביטוי קליני של פגיעה בצוואר, אך בהמשך שינה את חוות דעתו לאחר עיון במסמכים רפואיים נוספים. בית המשפט צידד ברוב המומחים והגיע למסקנה כי הפגיעה בצוואר אינה קשורה לעבודה. השופטים מצאו כי חוות הדעת של המומחים מקיפה ועקבית ומבוססת על העובדות הספציפיות של המקרה. בית המשפט דחה גם את טענת התובעת כי קיימות שתי אסכולות באשר להשפעת כלים רוטטים על ליקויי צוואר, שכן התובעת לא הוכיחה זאת די הצורך. גם בקשת התובעת למינוי מומחה רביעי נדחתה. בסופו של דבר נדחתה התביעה בגין ליקוי צוואר, אך מאחר שהוכרו ליקויים מסוימים, חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות בסך 5,000 ₪. לשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.