בג"צ 112/81

תקציר

עיריית באר שבע הזמינה מכרזים להקמת בריכת אחסון גדולה. הוגשו ארבע הצעות, כאשר העותר והמשיב מס' 2 היו שני המועמדים המובילים. הצעתה של העותרת הייתה נמוכה במקצת מזו של המשיבה מס' 2, אך ההפרש היה מזערי, מוחלט ויחסי להיקף הפרויקט. ועדת המכרזים של העירייה החליטה כי מאחר שהעבודה דורשת רמה גבוהה של מיומנות ומומחיות, ונוכח ניסיונה המעולה והמוכח של המשיבה מס' 2 בביצוע פרויקטים דומים, לא יהיה זה נבון שלא לזכות אותם במכרז על בסיס הפרש המחירים הקטן. בג"ץ דחה את טענת העותרים כי הצעתם הנמוכה צריכה להיות הגורם המכריע הבלעדי והכיר בגישתה של הוועדה כסבירה. בית המשפט הדגיש את הצורך בטוהר המידות ובשוויון במכרזים פומביים תוך מתן שיקול דעת לרשויות הציבוריות לשקול שיקולים מעבר למחיר, במיוחד כאשר פער המחירים זניח. השופטים ד' לוין, א' ברק ומ' אלון קבעו כי העירייה פעלה באופן סביר בגבולות החוק, ומשכך נדחתה העתירה, בוטל הצו המותנה והעותרת חויבה בהוצאות.