בש"פ 6927/19

תקציר

בפסק דין זה החליט בית המשפט לדחות את הערעור לשחרורו של המערער, שהואשם בתקיפה חמורה של קטין. בית המשפט אישר את ההחלטה לעצור את המערער עד תום ההליך המשפטי, ומצא ראיות מספיקות לכאורה לסיכוי סביר להרשעה. הראיות, שאינן תלויות בהודאת המערער, כללו את עדותה המפורטת של המתלוננת, סרטוני אבטחה מאומתים ותיאורים של עדים על מצבה הנפשי לאחר האירוע. הגם שצוינו חששות בדבר פגמים שנפלו בחקירתו של המערער – כגון אזהרות חלקיות ופגיעה אפשרית בזכותו לייעוץ משפטי – הרי שמדובר בנושאים שיש לדון בהם בהליך העיקרי ולא כעילה מספקת לשחרור. בית המשפט הדגיש את חומרת האישומים, את הסיכון הנשקף מהתנהגותו של המערער בעבר, ואת אי עמידתו בצווים משפטיים קודמים. משכך, חלופות מעצר אפשריות, כגון השמה בהוסטל טיפולי, נמצאו בלתי מספקות בשל מסוכנותו הגבוהה של המערער. עוד ציין בית המשפט כי שיקולים להתערבות טיפולית אינטנסיבית מתאימים יותר בשלב גזר הדין ולא בשלב המעצר. לפיכך, לא מצא בית המשפט חלופה מעשית למעצר, ובכך נתן תוקף להמשך מאסרו של המערער נוכח חומרתן של העבירות והסיכון המתמשך הנשקף ממנו לשלום הציבור.