בר"ע 27995-01-16

תקציר

בית הדין החליט להיעתר לבקשת רשות ערעור על דחייה קודמת בשל חוסר מעש פרוצדורלי. התקנות קובעות כי אם צד הופך ללא פעיל, בית הדין יכול להודיע לו כדי לנמק מדוע אין לדחות את תביעתו. אם לא ניתנה סיבה מספקת, ניתן לדחות את התביעה. הליך זה נועד לאזן בין יעילות שיפוטית לבין זכותו של צד לשימוע הוגן. במקרה זה, הפיטורים באו בעקבות אזהרה על אי הגשת תצהירים, אך נסיבות אישיות הקשו על היענות המבקש. לגופו של עניין, בא כוחה של המבקשת, שהיה עורך הדין היחיד במשרדה, לא הצליח לנהל את התיק ביעילות בשל לידתה האחרונה ואי עמידתו של המשיב בגילויי מסמכים. בית המשפט הכיר בסמכות לבטל החלטות שניתנו בשל חוסר מעש חד-צדדי לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי. משכך, הבקשה לביטול פסק הדין התקבלה, תוך ביטול החלטות קודמות וחיובי ההוצאות הנלוות. אין צו להוצאות בהחלטה זו, שניתנה בהעדר הצדדים.