רע"א 3323/12

תקציר

פסק הדין המדובר עניינו בדחיית בקשה להעברת דיון לבית הדין לעבודה. על פי דיני העבודה בישראל, לבית הדין האזורי לעבודה סמכות שיפוט בלעדית בתיקים הנוגעים ליחסי עובד מעביד. שתי הוראות חוק מרכזיות מקנות לבית הדין לעבודה סמכות זו: סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה וסעיף 22 לחוק עוולות מסחריות. התנאי הראשון לסמכות בית הדין לעבודה הוא קיומם או קיומם הפוטנציאלי של יחסי עובד-מעביד, והשני הוא עילת תביעה הקשורה למערכת יחסים זו. במקרה דנן, התביעה הוגשה נגד אביתר ואינדיגו, שלא קיימו יחסי עובד-מעביד עם התובעת, רמפל. זאת ועוד, הטענות נגד המבקשים לא נגעו ליחסי עבודה אלא התבססו על מעשיהם של המבקשים עצמם. מאחר שהתביעה לא עמדה בדרישות הסמכות של בית הדין לעבודה, נדחתה הבקשה להעביר את הדיון לבית הדין לעבודה. החלטה זו נתמכת גם בכך שהעובדת המדוברת, סנדרה, לא הייתה צד לתביעה – מצב שאינו מצדיק התדיינות בענייני עבודה במקרה מיוחד. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך הדין של רמפל, בסך 10,000 ₪.