הפ"ב 7896-07-19

תקציר

פסק הדין דן בתחולתה של אמנת ניו יורק בדבר הכרה ואכיפה של פסקי בוררות זרים בישראל. המשיב טען, כי על פי האמנה, לבית המשפט בישראל אין סמכות להורות על הפקדת ערבות לפסק בורר זר, שכן הוא אינו הרשות המוסמכת כהגדרתה באמנה. בית המשפט דחה טענה זו ופירש את הדינים הרלוונטיים ואת האמנה באופן שונה. בית המשפט קבע כי לבית המשפט בישראל נתונה סמכות להורות על הפקדת ערובה לפסק בורר זר, הן בעת בקשת אישורו והן בעת בקשת ביטולו. בית המשפט התייחס גם לסיכויי ההצלחה של בקשת הביטול ולמאזן הנוחות, ופסק לטובת המבקש. היא הורתה למשיבה להפקיד ערבות בסך 2 מיליון $ בתוך 60 יום להבטחת פסק הבוררות, שעמד על כ-3.5 מיליון דולר. בית המשפט דחה את בקשת המשיב להפקיד ערבות להוצאותיו. פסק הדין הדגיש את עמדת המבקש, וציין כי המשיב לא הציג כל ראיה משכנעת לתמיכה בטענותיו, בעוד שהמבקש החזיק בפסק בורר מנומק. לבסוף, נעתר השופט לבקשת המבקש לאשר את פסק הבוררות הזר וקבע את הוצאות ההרכב המטפל בתיק.