ע"א 5717/05

תקציר

פסק דין זה עוסק בשלוש שאלות הנוגעות לשומות מס קניה שהוצאו לאמקור מקררים בע"מ (אמקור) לתקופה שבין ינואר 1994 לדצמבר 1997. השאלה הראשונה נוגעת להגדרת "המחיר הסיטונאי" והאם על אמקור לדווח על סמך המחיר שנקבע על ידי הקמעונאים או מחיר המכירה בפועל. בית המשפט פסק לטובת המערערת, בקובעו כי המחיר הסיטונאי הוא המחיר שבו נמכרת הסחורה לקמעונאים, גם אם אין זו שיטת החישוב הפשוטה ביותר. השאלה השנייה נוגעת להנחות ללקוחות והאם יש להתחשב בהן בעת קביעת המחיר למס רכישה. בית המשפט קיבל את עמדת אמקור לפיה יש להתחשב בהנחות שכן הן משפיעות על המחיר ששולם בפועל. השאלה השלישית נוגעת לשאלה האם אמקור פטורה מתשלום גירעון לפי סעיף 3 לחוק המסים העקיפים. בית המשפט קבע כי אמקור ידעה או הייתה צריכה לדעת על הדיווח הלקוי ולכן לא עמדה בדרישות הפטור. עם זאת, השופטת נאור והשופטת חיות חלקו על דעתו של השופט גרוניס בשאלה השלישית. שניהם סבורים כי אמקור עמדה בשלושת התנאים המצטברים לפי סעיף 3 ולכן אין לחייבה בתשלום החסר. השופטת נאור פירטה כי שיטת הדיווח של אמקור, אף שאינה נכונה, לא נבעה ממידע שגוי שנמסר או מחוסר מידע, כפי שהחברה ציינה במפורש בפני מנהל המס את שיטתה. בנוסף, אמקור לא ידעה ולא הייתה צריכה לדעת על הליקוי בשל אישור מנהל המס לדוחות שלהם והדיאלוג המתמיד בין הצדדים. בסופו של דבר, הערעור נדחה ברוב דעות, כאשר השופטת גרוניס והשופטת חיות חלוקות בשאלה השלישית. הערעור שכנגד נדחה, והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שידון בשומות לגופן.