ע"ב 1657/05

תקציר

התובע, עובד חברת החשמל (הנתבעת מס' 1), חתם על הסכם פרישה לאחר שהואשם בעבירות משמעת. כחודש לאחר מכן נמסר לתובע כי תישלל זכותו לקבל חשמל חינם, הטבה הניתנת לעובדי החברה. התובע טען כי הסכם הפרישה נחתם תחת כפייה ועושק, ולכן יש לבטלו, ולהשיב לו את זכותו לחשמל חינם. בית המשפט לא מצא כל ראיה לכפייה או עושק בפרישתו של התובע. נפסק כי בפני התובע הוצגו שתי אפשרויות: חתימה על הסכם פרישה או עמידה לדין משמעתי, והתובע בחר באפשרות הראשונה. עוד קבע בית המשפט כי מצבו הנפשי של התובע לא מנע ממנו לקבל החלטה סבירה, ותנאי הסכם הפרישה לא היו גרועים באופן בלתי סביר מהרגיל. לפיכך, נדחתה התביעה לביטול ההסכם ולקבלת פיצויים. באשר לזכות לחשמל חינם, קיבל בית המשפט את עמדת ועד העובדים וקבע כי על הנתבעת להשיב זכות זו לתובע. על פי ההסכם הקיבוצי, כל שינוי בנהלים המשפיע על השכר ותנאי ההעסקה מחייב את הסכמת ועד העובדים. בית המשפט מצא כי הנתבעת לא קיבלה את אישור הוועדה לנוהל החדש המאפשר לה לשלול את גמלת התובע, ולכן ההליך אינו תקף. יתר על כן, גם אם ההליך היה תקף, הנתבעת לא פעלה כראוי בעניינו של התובע. התביעות נגד הנתבעים 2 ו-3 נדחו, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.