ת"א 4848-09-12

תקציר

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים בדרישה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים שאירעה ביום 22.7.09, כאשר רכב בו נהג הנתבע הראשון ביצע לפתע פניית פרסה והתנגש באופנוע עליו רכב התובע. הנתבעת השנייה הייתה חברת הביטוח שביטחה את הרכב. הנאשמים השלישי והרביעי היו בעל האופנוע וחברתו, בהתאמה. התובע טען כי נזקיו נגרמו כתוצאה מרשלנות הנתבעים. בית המשפט מצא כי לתובע היה רישיון נהיגה בתוקף בעת התאונה אך לא ניתן לו היתר לנהוג באופנוע על ידי בעליו, הנתבע השלישי. בנוסף, התובע לא ידע כי נהיגתו אינה מבוטחת בפוליסת ביטוח החובה של האופנוע, אשר הייתה רשומה על שם הבעלים בלבד. לפיכך, קבע בית המשפט כי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינן חלות, והתובע אינו יכול להיפרע מהנתבעים השלישי והרביעי. עם זאת, בית המשפט מצא את הנאשם הראשון, נהג הרכב, רשלן ואחראי לתאונה. בית המשפט קבע לתובע נכות של 30% ופסק לו פיצויים בסך 1,058,720 ₪, מתוכם 180,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. הנתבעים הראשון והשני חויבו לשלם סכום זה ביחד ולחוד בתוך 30 יום. כמו כן נדרשו לשלם לנאשמים השלישי והרביעי הוצאות ושכר טרחת עורכי דין, בסך 30 אלף שקל כל אחד.