דב"ע נה/71-0

תקציר

התיק נסוב סביב פנייתו של המשיב למוסד לביטוח לאומי (המוסד) לקבלת גמלת נכות. תביעתו הראשונית של המשיב בשנת 1982 נדחתה בשל אי הוכחת אי כושר השתכרות. בדיקה חוזרת בשנת 1985 גילתה נכות רפואית של 37%, אך עדיין הסתיימה בדחייה. בשנת 1989 הגיש המשיב תביעה נוספת על מצבים רפואיים חדשים: מחלת פרקינסון וגידול ממאיר במעי הגס. המוסד אישר את התביעה, אך תיארך את הקצבה מיום הגשת התביעה, 5 בדצמבר 1989, ולא מיום תחילת המצב הרפואי החדש, 1 ביולי 1987, בנימוק של מגבלות רגולטוריות. המשיב טען כי תביעתו החדשה שונה מקודמתה ויש לראות בה בקשה נפרדת, ואילו המוסד עמד על כך שמדובר בבקשה לעיון חוזר. בית הדין האזורי צידד במשיב, והוביל את המוסד לערער. ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והדגישה כי מצבו הרפואי החדש של המשיב מהווה תביעה חדשה, שונה מקודמתה, וכי על המוסד לבחון מחדש את בקשת המשיב למועד זכאות מוקדם יותר. בית המשפט הדגיש גם את הצורך בבהירות בסוגיית הבחינה המחודשת בביטוח אובדן כושר עבודה, סנטימנט שהובע בעבר בפסיקה קודמת. יצוין, כי חויב המוסד בהוצאות ערעורו של המשיב, בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ.