ב"ל 47739-06-16

תקציר

התובע, מר מ.ל., הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (הנתבע) בדבר קביעת קצבת הנכות שלו. התובעת, שהוכרה על ידי הנתבעת כנכה כללית, ביקשה להכיר בליקויים חדשים. הנתבע טען כי תביעת התובע היא ערעור על פסק דין קודם וכי זכותם לשקול מחדש החלטות קודמות בעניין מוגבלותו. בית המשפט מצא כי תביעת התובע אינה מתייחסת לפסק דין קודם וכי לנתבעת סמכות לדון בכל היבטי מצבו הרפואי הנוכחי של התובע במהלך הבדיקה החוזרת. בית המשפט הוסיף וציין כי תביעת התובע ל"חסימה" עתידית של יכולתו של הנתבע לבחון את מלוא נכותו הייתה מוקדמת מדי ולא סביר שתצליח. בסופו של דבר, השופט דחה את התביעה אך לא פסק הוצאות למי מהצדדים, למרות השיהוי של הנתבע בהגשת הסיכומים. פסק הדין הדגיש כי הוא אינו סופי וניתן לערער עליו בתוך 30 יום מיום קבלתו. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ויישלח אליהם בהתאם.