ע"פ 6123/23

תקציר

במקרה הנסקר, דחה בית המשפט את בקשת המדינה להטיל על המשיב עונש מאסר בפועל, והעדיף במקום זאת לקיים את ההחלטה הראשונית של השמת הקטין במעון נעול. החלטה זו מתיישבת עם המסגרת המשפטית המובהקת לגזירת דינם של קטינים, תוך שימת דגש על שיקום על פני גמול, לפי חוק הנוער. מסגרת זו מושרשת באמונה כי קטינים, בשל חוסר בגרותם, זקוקים לשיקולים שונים מבגירים, תוך התמקדות בגורמים כמו שיקום והשתלבות מחדש בחברה. בית המשפט הכיר בחומרת העבירות, שכללו תקיפות מיניות מרובות של קטינים, אך נתן עדיפות לגילו הצעיר של הקטין, היעדר עבר פלילי קודם, הודאה מוקדמת והביע חרטה. תסקיר שירות המבחן הדגיש את מעורבותו הפעילה של המשיב ואת התקדמותו האיטית אך החיובית בתכניות הטיפוליות בתוך המעון הנעול, תוך תמיכה בגישה שיקומית ולא עונשית. מאמצי השיקום נמצאו מתאימים יותר ממאסר, העלול לפגוע בסיכויי ההחלמה של הקטין. עם זאת, העונש שנגזר היה כרוך בשלילת חירות משמעותית, עד חמש שנים, הן למטרות שיקומיות והן למטרות ענישה. בית המשפט שינה את משך צו המעצר הראשוני בהתאם לאילוצים משפטיים, תוך הדגשת הצורך של המשיב לדבוק בהליך הטיפולי, תוך פוטנציאל למעבר למאסר אם לא יעמוד בו. החלטה מאוזנת זו תואמת את מדיניות הענישה הקיימת לקטינים המעורבים בעבירות חמורות, תוך הדגשת מסלול שיקומי תוך הכרה בהיבטי הענישה.