עב"ל 12579-06-12

תקציר

פסק הדין דן בערעור על החלטת בית הדין האזורי לדחות תביעה של מערער שטען כי עבר תאונת עבודה. החלטת בית הדין האזורי מתבססת על הקביעה כי המערער לא הוכיח את התרחשות התאונה. הערעור לבית הדין הגבוה לעבודה בוחן היבטים שונים של התיק, בעיקר בנוגע להרכב בית הדין האזורי והכשל הנטען והאם התאונה אירעה במהלך העבודה, דבר שיש בו כדי להכשיר אותה כתאונת עבודה. בית הדין הגבוה לעבודה מגיע למסקנה כי לא נפל פגם בהרכב בית הדין האזורי, שכן הדיונים התנהלו כנדרש בחוק, וכל חריגה מהם לא הצדיקה את בטלות פסק הדין. בנוסף, בית הדין הגבוה לעבודה מסכים עם הערכת בית הדין האזורי את הראיות ואת עדויות העדים, ואינו מוצא עילה להתערב בממצאים העובדתיים. בית המשפט נותן משקל להתרשמותו של בית המשפט המחוזי מהעדים ומסכים כי המערער לא הצליח להרים את נטל ההוכחה בדבר הנפילה. גם הרישומים הרפואיים והסתירות בדברי המערער תומכים במסקנה זו. כמו כן, בית הדין הגבוה לעבודה בוחן את הטענה החלופית לפיה הפגיעה נגרמה כתוצאה מקטטה במקום העבודה ולכן יש לראות בה תאונת עבודה לפי סעיף 80 לחוק. עם זאת, בית הדין מקבל את קביעתו של בית הדין האזורי כי הקטטה התרחשה לאחר העבודה ולא הייתה קשורה לעבודה, ולכן הוראה זו אינה רלוונטית. סיכומו של דבר, בית הדין הגבוה לעבודה דוחה את הערעור, ומסכים עם החלטת בית הדין האזורי לדחות את תביעת המערערת. בשל מצבו הבריאותי של המערער וההוצאות הנגבות בבית הדין האזורי, מחליט בית המשפט העליון שלא להטיל הוצאות נוספות בגין הערעור.