בש"א 11667/09

תקציר

המחלוקת בין בזק לדפי זהב נסובה סביב השימוש במאגר מידע המכיל פרטים על מנויי הטלפון של בזק לצורך מיזם עסקי מתחרה. בזק הגישה תביעה נגד דפי זהב, בדרישה לצווי מניעה קבועים, פיצויים כספיים ופיצויים בגין הפרת חוזה והפרת זכויות קניין רוחני, ובמקביל ביקשה סעד זמני להגבלת פעילותה של דפי זהב. בית המשפט דחה את בקשתה של בזק לסעד זמני, בנימוק של צורך בקיום שני תנאים: הוכחת זכות לכאורה לסעד וקביעת מאזן הנוחות. בעוד שבזק היא הבעלים של מאגר הלקוחות, בית המשפט הטיל ספק בקיומה של הפרת זכויות יוצרים, תחרות בלתי הוגנת או פגיעה בפרטיות, והטיל ספק בסיכויי ההצלחה של בזק במשפט העיקרי. זאת ועוד, האינטרס הציבורי בקידום התחרות והיעדר פגיעה ברורה באינטרסים של בזק גברו על התועלות הפוטנציאליות שבמתן סעד זמני. בהחלטה הודגש כי מדובר בפסק דין מקדמי, כאשר המשפט העיקרי נקבע לגופו של עניין, לרבות חוקיות שיטות הפקת המידע של דפי זהב והיחסים החוזיים בין הצדדים. בזק חויבה לכסות את הוצאותיה של דפי זהב בסך 50 אלף שקל בתוספת מע"מ, ובית המשפט עודד את הצדדים לשקול הסדר ידידותי.