תמ"ש 12696-10-10

תקציר

מר א.א. הגיש תביעה נגד אחותו הגב' ד.א. להחזר הלוואה כספית שנתן לה לכאורה בשנת 1990 כדי לסייע לה לרכוש דירה. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי מדובר בהלוואה פיקטיבית וכי הכסף הוא למעשה מתנה מאהובה הנשוי, שלא ניתן לנקוב בשמו, וכי ההסכם נערך לצורכי מס בלבד. התיק נדון בבית המשפט לענייני משפחה, שכן האחים היו קרובי משפחה, למרות התנגדות התובעת. השופטת פסקה לטובת הנתבעת, מצאה את גרסתה לאירועים אמינה יותר, וציינה כי התובע לא הצליח להביא עדי מפתח שיתמכו בטענותיו. נקבע כי הסכם ההלוואה הוא חוזה על פניו, ולפיכך בטל, והורה על מחיקת התביעה, בצירוף הוצאות בסך 30,000 ₪ שישולמו על ידי התובעת. החלטה זו נבעה במידה רבה מעדותה המשכנעת של עדת הנתבעת, שטענה כי העניק לה במתנה את הכסף, וכן מהימנעותה של התובעת מלהציג ראיות משכנעות, או להסביר את היעדרם של עדי מפתח.