עת"מ 31871-01-10

תקציר

העותרים, בעלי דירה, עתרו נגד ניסיונה של העירייה לגבות חוב ארנונה שנצבר בין יולי 2001 ליוני 2002, למעלה משבע שנים לאחר היווצרות החוב. הדירה הושכרה לבני הזוג ששון בתקופה שבה נצבר החוב. העותרים טענו כי בני הזוג ששון היו אמורים להירשם כבעלים של הנכס בתקופה זו, אך העירייה לא עשתה כן. העירייה טענה כי לא ניתן לשנות את הרישום בדיעבד וכי העותרים לא מסרו הודעה על חדלות פירעון כנדרש בחוק. עוד טענה העירייה כי יש לדחות את העתירה משום שהעותרים לא העלו את טענותיהם במסגרת המשפטית הנכונה ומשום שבני הזוג ששון לא נכללו כמשיבים. בית המשפט פסק לטובת העותרים. נמצא כי לעירייה הייתה ידיעה בפועל כי בני הזוג ששון הם בעלי הדירה לפחות החל מחודש מאי 2002, ועל כן לא ניתן להטיל על העותרים אחריות לחוב שנצבר לאחר מועד זה. גם החוב שנצבר לפני מאי 2002 נפסק לטובת העותרים, שכן העירייה המתינה למעלה משבע שנים לפתיחת הליכי גבייה, והחוב התיישן. עוד טען בית המשפט כי טענת העירייה כי אין לספור את תקופת הליכי ההוצאה לפועל בגדר תקופת ההתיישנות אינה סבירה, שכן לא נמסר לעותרים על ההליך. כמו כן, בית המשפט לא קיבל את טענת העירייה כי יש לספור את תקופת ההתיישנות ממועד השיק הראשון שניתן לכיסוי החוב. בית המשפט דחה גם את טענת העירייה כי יש לדחות את העתירה בשל טעויות פרוצדורליות, שכן לא יהיה זה סביר לצפות שהעותרים יאתרו את בני הזוג ששון לאחר שנים כה רבות. לפיכך התקבלה העתירה, והעירייה לא הייתה רשאית לגבות מהעותרים את חוב הארנונה. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.