ס"ע 23909-07-18

תקציר

התובעת, עובדת ניקיון שהועסקה על ידי הנתבעת, טענה כי פוטרה ללא סיבה ותבעה פיצויים שונים הקשורים להעסקתה. עם זאת, בית הדין מצא כי התובעת התפטרה מעבודתה ועזבה מבלי להודיע על כך לנתבעת. טענת התובעת כי פוטרה לאחר שהתלוננה על הממונה עליה ועל תנאי עבודתה לא התקבלה, שכן עדותה הייתה מתחמקת וסותרת. יתר על כן, התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה, כגון מסמכים רפואיים לאלרגיות לכאורה שלה ועדויות עדים בנוגע לניקוי חדר המתים. הנתבעת, לעומת זאת, הציגה תצהיר אמין והצליחה לתבוע ניכוי בגין אי מסירת הודעה מוקדמת של התובעת על התפטרותה. בית המשפט פסק גם בתביעות ספציפיות הנוגעות לפיצויי פיטורים, הפרשות לתגמולים, פדיון חופשות, דמי חגים, דמי הבראה, ותק נוסף, הפרשות לקרן השתלמות וגמול שעות נוספות. תביעות התובעת לפיצויי פיטורים, הפרשה לגמולים, דמי חגים וגמול שעות נוספות נדחו בשל היעדר ראיות מספיקות או חישובים לא מדויקים. הנתבע חויב לשלם לתובע 532 ₪ עבור דמי הבראה ו-1,074 ₪ עבור קרן השתלמות, בסך כולל של 1,606 ₪. עם זאת, הוכרה גם זכאותה של הנתבעת לקיזוז בגין אי מסירת הודעה מוקדמת על ידי התובעת. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי אחריותה של הנתבעת כלפי התובע בטלה. לבסוף, בחר בית המשפט שלא להטיל הוצאות על התובעת בשל אמצעיה הכספיים המוגבלים.