ת"פ 48152-02-20

תקציר

הנאשם הואשם בשורה של עבירות לרבות עבירות סמים, עבירות תנועה ועבירות רכוש. השופט קבע כי כל עבירה תישקל בנפרד ולא כמכלול, בשל הזמנים והמיקומים השונים של התרחשותה. לגבי עבירות הסמים קבע השופט כי טווח הענישה המתאים הוא 9 עד 16 חודשי מאסר, ואילו בגין עבירות התנועה ועבירות נוספות נקבע הטווח בין מספר חודשים ל-18 חודשי מאסר. השיקולים בפסקי דין אלה כללו את סוג וכמות הסמים המעורבים, הנזק הפוטנציאלי של העבירות, חלקו של הנאשם בעבירות והיעדר נזק מוחשי שנגרם. השופט התחשב גם בגילו הצעיר של הנאשם, בשיתוף הפעולה שלו עם הרשויות, בעברו הפלילי ובמצבו הבריאותי והנפשי. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת שיקום על פני צעדי ענישה, חריגה מאזורי הענישה שנקבעו מראש וגזר על הנאשם עבודות שירות, צו מבחן ועונשי מאסר מותנה ומאסר על תנאי שונים, במקום מאסר בפועל. החלטה זו התבססה על קבלת האחריות של הנאשם, שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות, מאמצי השיקום המשמעותיים שלו וגילו הצעיר. בנוסף, השופט הטיל על הנאשם קנס, פסילות והתחייבויות כספיות. פסק הדין הזכיר גם את השמדת המוצגים ושלח עותקים של גזר הדין לרשויות הרלוונטיות. לנאשם נמסר על זכותו לערער.