ד"מ 31720-04-20

תקציר

בית הדין מצא כי לא התקיימו יחסי עבודה ישירים או משותפים בין התובעת לבין הנתבעת, קוטלר. מהראיות עולה כי התובע הועסק על ידי קבלן משנה, הנתבע מס' 2, ולא על ידי קוטלר ישירות. מהשיחות בין התובע לבין נציגיו של קוטלר, אברהם ועמית, עלה כי התובע היה מודע לכך שאחמד, מנהל העבודה, הוא מעסיקו וכי קוטלר אינו מעסיק אותו ישירות. קוטלר שכרה את שירותיה של הנתבעת מס' 2 למיקור חוץ של עבודות גמר, ובחוזה ביניהם נקבע כי הנתבעת מס' 2 אחראית לשלם לעובדיה ולספק להם זכויות סוציאליות. בית המשפט מצא כי התקשרות זו היא מיקור חוץ אותנטי ולא ניסיון להסוות יחסי עבודה. זאת ועוד, החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, הקובע כי הקבלן הראשי אחראי לזכויות עובדי קבלן משנה בתנאים מסוימים, לא חל במקרה זה משום שהעבודות היו בענף הבניין והבנייה, שאינו מופיע בתחומים המכוסים בחוק. לפיכך, קוטלר לא היה אחראי לשכרו וזכויותיו הסוציאליות שלא שולמו לתובע. התביעה נגד קוטלר נדחתה, והתובע חויב לשלם את שכר טרחת עורך דינו של קוטלר. בתוך כך, ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת מס' 2, אשר חויבה לשלם את הוצאות התובעת.