ע"א 34181-12-11

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין בנק ללקוח שביקש הלוואה לרכישת רכב מסוכנות. לאחר שגילה תאונות שלא פורסמו ונזק לרכב, ניסה הלקוח לבטל את הרכישה ודרש מהבנק לבטל את ההלוואה. הבנק סירב, והלקוח לא השלים את הרכישה ולא החזיר את ההלוואה. הסוכנות תבעה את הבנק על סכום ההלוואה, והבנק הגיש הודעת צד ג' ללקוח בדרישה לפיצוי ושיפוי. בית משפט קמא דחה את תביעותיו החוזיות והנזיקיות של הבנק אך פסק לטובתו בעילה של עשיית עושר, והורה ללקוח לפרוע לבנק. הלקוח ערער, אך הערעור נדחה. פסק הדין אישר את חובת הלקוח להחזיר את הכסף לבנק, שכן נקבע כי הבנק הוציא כתב התחייבות לבקשת הלקוח ובהתבסס על ההתחייבויות החוזיות ביניהם. כמו כן, נקבע כי הלקוחה התעשרה שלא בצדק, שכן כתב ההתחייבות של הבנק אפשר את העברת הבעלות ברכב אליה, אך היא לא נתנה תמורה לבנק. בית המשפט קבע כי טענות הלקוח חסרות שחר, והבנק זכאי להשבה הן על בסיס עילות חוזיות והן על בסיס עילות עשייה. עם זאת, נוכח התנהלות הבנק ונוסח הודעת הצד השלישי שלו, לא נפסקו הוצאות כנגד הלקוח.