רע"ב 7891/10

תקציר

המבקש, אסיר שהורשע בביצוע עבירת מין בבן משפחה, ביקש רשות ערעור על דחיית בקשתו לחופשה. בקשת רשות הערעור נדונה ונדחתה על ידי בית המשפט. בית המשפט ציין כי רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים ניתנת רק במקרים המעוררים שאלות משפטיות או סוגיות בעלות חשיבות כללית. במקרה זה, גם עם פרשנות רחבה של הקריטריונים, הבקשה לא עמדה בדרישות. טענותיו של המבקש היו בעיקרן ספציפיות לעניינו ולא התייחסו לנהלי המשיב או למדיניות שלו ברמה העקרונית. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי חופשה היא פריבילגיה לאסירים, והיא לא תתערב בהחלטתו של המשיב לשלול חופשה אם נשקפת סכנה לשלום הציבור. בית המשפט קיבל את עמדת המשיב כי לא נפלו פגמים פרוצדורליים בהליך קבלת ההחלטות המצדיקים התערבות בהחלטה לשלול מהמבקש חופשה. עם זאת, בית המשפט מצא פגם פרוצדורלי בכל הנוגע להיעדרותו של פקיד סעד כמתחייב מתקנות העו"ס. עם זאת, פגם זה לא נחשב עילה מספקת לביטול ההחלטה, שכן הוצג המידע החיוני מרשויות הטיפול בקהילה. בית המשפט התייחס גם לטענת המבקש בדבר אי שילובו במסגרות הטיפול בעברייני מין, בשים לב להתחייבות המשיב לבחון מחדש את שילובו בימים הקרובים. ככלל, נדחתה בקשת רשות הערעור, אך המשיב הונחה להתייחס לסוגיה הפרוצדורלית של נוכחות פקידי סעד בהתאם לתקנות העו"ס.