ת"א 7830/00

תקציר

התובע, ארנון בורוכוב, חירש מלידה, תבע את הנתבע, אלישי פורן, גם הוא חירש מלידה, בגין חשיפת זהותו ברשת, אי מחיקת הודעות פוגעניות אודותיו תוך מחיקת הודעותיו שלו והוצאת דיבתו. התובע נהג לגלוש באינטרנט תחת שם בדוי, והנתבע "חשף" את זהותו האמיתית, תוך פגיעה בפרטיותו. עם זאת, בית המשפט מצא כי זהותו של התובע הייתה ידועה לציבור עוד לפני פרסום הנתבע, ולכן לא הייתה פגיעה בפרטיות. התובע גם האשים את הנתבע בכך שלא מחק הודעות פוגעניות מצדדים שלישיים ומחק את הודעותיו שלו כמנהל פורום. בית המשפט קבע, כי אין בסיס חוקי להטיל אחריות על הנתבעת בגין אי מחיקת הודעות כאמור, שכן לא היו ראיות לכך במהלך תקופת התביעה. באשר למחיקת דברי התובע, בית המשפט לא מצא עובדות שהוצגו כדי לחייב התייחסות לסוגיה זו. עוד טען התובע כי הנתבעת השמיצה אותו במישרין במספר פרסומים, להם טענה הנתבעת להתגרות והסכמה כהגנה. בית המשפט קבע כי פרסומי הנתבעת על כך שהתובעת גרושה, מתוסכלת ואלימה מינית מהווים לשון הרע, אך הפחית את הפיצוי בשל התגרות התובעת. פרסומים הטוענים כי התובע היה שלילי כלפי קהילת החירשים זכו להגנה כהבעת דעה שנעשתה בתום לב. יתר פרסומיו של הנאשם לא היו לשון הרע. עם זאת, בית המשפט מצא את הנתבע אשם בלשון הרע על כך שהתחזה לתובע ופרסם הודעה פיקטיבית על שמו, וכן על מחיקת הכחשת התובע והותרת הפרסום המפוברק באינטרנט. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך 90,000 ₪, בתוספת הצמדה וריבית. כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.