ת"א 57625-01-13

תקציר

פסק הדין מצא את בית החולים ביקור חולים רשלני בטיפול בהפריה חוץ גופית של ו.ש., שהביא להריון שלישייה ולנזק חמור לאחד הילדים שנולדו בטרם עת. בית החולים לא הצליח לקבל הסכמה מדעת של ו.ש. ובעלה להליך ההפריה החוץ גופית, בכך שלא הסביר את הסיכונים שבהריון מרובה עוברים ואת הצורך בהקטנת עוברים במקרה של הריון שלישי. השופט קבע כי סירובם של בני הזוג לבצע הקטנת עוברים מטעמים דתיים אינו מנתק את הקשר הסיבתי בין רשלנות בית החולים לבין נזקי הילד, ואף אינו מהווה מחדל בהפחתת נזקים. השופטת פירטה את חוסר ההבנה של בני הזוג את תהליך ההפריה החוץ גופית ואת היעדר ההסברים הראויים מצוות בית החולים, בעיקר בנוגע לסיכונים שבהריונות מרובים. היא גם מתחה ביקורת על כך שבית החולים אינו מתעד שיחות וטופסי הסכמה, וציינה כי עדויותיהם של בני הזוג אמינות יותר. באשר לפיצויים, פסקה השופטת לשני ההורים 650,000 ₪ בגין כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה, וסכומים שונים עבור הוצאות אחרות כגון סיוע, הוצאות רפואיות ואובדן הכנסה, בסך כולל של 9,666,776 ₪. הסכום היה אמור להיות מותאם לניכויים לפי תוחלת החיים עד גיל 54, והתובעים היו זכאים ל-20% שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.