ת"א 50961-03-21

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לביטול פסק בוררות שניתן לטובת דוד יהודה. הזכייה ביטלה הסכם מכר למרתף בבניין בבעלות יהודה. על ההסכם, שכלל סעיף בוררות, חתמו יהודה ויוסף שחר. בעקבות מחלוקת על תנאי התשלום פתח יהודה בהליכי בוררות. שחר לא השתתף בדיונים והבוררים פסקו לטובת יהודה, ביטלו את ההסכם בשל אי תשלום והסמיכו אותו לנקוט בצעדי אכיפה מקובלים. יורשיו של שחר, שהגישו בקשה לביטול פסק הבוררות, טענו כי יהודה לא הפקיד את הערבות הנדרשת וכי שחר לא השתתף בהליך הבוררות. עוד טענו כי ההסכם נועד למראית עין בלבד ולכן סעיף הבוררות אינו תקף. בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי אין לבטל את פסק הבוררות. בית המשפט קבע כי היעדר ערבות אינו פוגע בזכויות מהותיות וכי אי השתתפותו של שחר בדיונים הייתה כדין, כפי שהוזהר. בנוסף, קבע בית המשפט כי אפיון ההסכם כ"לכאורה" אינו שולל את תוקפה של תניית הבוררות, מה גם שהמבקשים לא טענו לעסקה נסתרת או הפרה כלשהי מצד יהודה. זאת ועוד, מאחר שלמבקשים לא היו טענות בדבר מהות ההסכם או תמורה כלשהי, ונוכח ניסוחה הרחב של תניית הבוררות, לא ראה בית המשפט עילה לפסול אותה. המבקשים חויבו לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחתה.